Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
ד"ר איריס ברכוז logo
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

חרדה חברתית – הקשר בין חרדה חברתית ומיומנויות חברתיות

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

חרדה חברתית
חרדה חברתית

 חרדה חברתית – הקשר בין חרדה חברתית ומיומנויות חברתיות

בשיחות עם מטפלים, מאמנים ואנשי חינוך אני נתקלת בשאלות וספקות לגבי המקור לתפקוד לקוי בתחום החברתי. פעמים רבות קיימת תהיה לגבי ההבדלים בין הימצאות של חרדה חברתית ובין חסכים במיומנויות חברתיות. השאלות והתהיות הן חשובות, כיוון שהטיפול וההתערבות בהם נבחר יהיו עם דגשים אחרים בהתאמה.

הגישה שלי עד כה לנושא היתה שאפשר להיות עם כישורים חברתיים טובים בסה"כ, לפחות במרבית התחומים, ועדיין לגלות סימפטומים של חרדה חברתית ואף להיות מאובחנים עם חרדה חברתית וכן להיפך, להיות עם חסך בכישורים חברתיים וללא חרדה.
גישה זו מסתמכת גם על הגדרת ה DSM של חרדה חברתית (לקריאה על הגדרת המונח ומאמר בנושא הקליקו כאן). עם השנים, עם זאת, וככל שמתבגרים, יכולה להיות זליגה של הקשיים מתחום אחד לאחר. כלומר, אם ילד או ילדה סובלים מחרדה חברתית לא מטופלת שבעקבותיה הם נמנעים יותר ויותר ממצבים חברתיים שונים, הם עלולים לצמצם את עולמם החברתי וכתוצאה לצמצם את אפשרויות הלמידה וההתפתחות בתחום. כמו-כן, אלו שסובלים מחסך במיומנויות חברתיות נתקלים לאורך השנים ביותר ויותר דחייה מהסובבים אותם, המודעות לקשיים שלהם בתחום הולכת וגדלה והם עשויים לפתח חרדה סביב מצבים ואירועים חברתיים שונים. לכן, חשוב לאבחן נכון בגיל צעיר את מקור הקשיים ולטפל בהתאם.

ובכל זאת.. לאור השאלות והתהיות חשבתי שכדאי להעמיק בנושא, חיפשתי חומרים ומחקרים, (לצערי נתקלתי במחקרים ספורים בלבד) וכך הגעתי לשני המחקרים אותם אסקור להלן. האחד פורסם ב 2014  ובו בדקו החוקרים סבלו ושות' את הקשר בין כישורים חברתיים וחרדה חברתית בקרב סטודנטים (130 נבדקים ו-407 נבדקות) בגילאי 22. הכישורים החברתיים נמדדו באמצעות 4 סולמות, 3 מהם שמודדים אסרטיביות, ואחד שמודד גם כישורים חברתיים רחבים יותר.

תוצאות המחקר הראו כי הציון הכללי שהתקבל משקלול שאלוני הדיווח העצמי לגבי כישורים חברתיים הוא במתאם שלילי עם חרדה חברתית. כלומר, ככל שהחרדה החברתית גבוהה יותר יש פחות כישורים חברתיים. יחד עם זאת, בדיקה מעמיקה יותר של התוצאות מגלה, כי באופן לא מפתיע, המתאם השלילי המובהק שנמצא הוא תלוי כישור חברתי. אותם כישורים שנמצאו במתאם מובהק הם אלו שמופיעים בד"כ לא רק בשאלוני כישורים חברתיים, אלא בעיקר בשאלוני אבחון בנושא: מדדי אסרטיביות, דיבור בציבור, בקשה מזרים, וכו'. כישורים כמו "יכולת להתנצל", "שיתוף אנשים קרובים בעניינים אישיים" או "אמירת תודה" לא היו במתאם מובהק עם מדדי החרדה החברתית. עוד חשוב לציין כי שאר 3 השאלונים שמדדו כישורים חברתיים היו, משום מה, שאלונים שמדדו אסרטיביות. אסרטיביות היא כישור חברתי אחד מיני רבים והוא כישור בולט בין הכישורים "החלשים" בקרב אלו המאובחנים עם חרדה חברתית. בנוסף, מדידת הכישורים החברתיים נעשתה באמצעות שאלוני דיווח עצמי בלבד. מכיוון שבעלי חרדה חברתית נוטים לחשיבה שלילית בקשר לעצמם ולכישוריהם, הרי שיתכן כי ההערכה הנמוכה שהתקבלה מהשאלונים אינה משקפת את רמת הכישורים בפועל.

בדיון מעלים החוקרים סברה אחרת, הגיונית גם היא,  שעשויה להסביר את הממצאים: "יתכן שחרדה חברתית מסתירה את היכולת להביע כישורים חברתיים וגורמת לצעירים להתנהג באופן מוזר בסיטואציות חברתיות". ולהיפך, חוסר במיומנויות חברתיות יכול להוביל לעליה בחרדה בקרב אלו שנמצאים בסיטואציה חברתית ובקרב שתי הקבוצות עלול להתפתח מעגל שלילי".

ממצאים מעניינים התקבלו במחקר שני עם 110 ילדים בגילאי 8- 11, שפורסם ב 2003 ע"י קארטרייט-הטון ושות' ובדק גם הוא את הקשר בין חרדה חברתית לכישורים חברתיים. כיוון שהחוקרים טענו, כי אלו המאובחנים עם חרדה חברתית נוטים להחמיר עם השיפוט העצמי של כישוריהם, הם לא הסתפקו בהעברת שאלון דיווח עצמי, אלא בקשו גם מצופים נייטראלים (סטודנטים לפסיכולוגיה כמובן..) להעריך את הנבדקים בסולם של כישורים חברתיים. הילדים במחקר התבקשו לדבר על כל נושא לפי בחירתם מול מצלמה במשך 2 דקות. נאמר להם כי בוידאו המצולם יצפו מאוחר יותר מבוגרים. לאחר הצילום הם התבקשו למלא שאלון בן 8 פריטים לגבי הביצוע שלהם. שאלון זה מדד את הכישורים החברתיים שלהם. דוגמות לפריטים כללו: עד כמה קולך נשמע ברור וחזק?; עד כמה התבוננת במצלמה?; כמה חייכת? ; עד כמה נראית חברותי? כמה עצבני נראית? במקביל נאספו נתונים על אותו שאלון גם ממבוגרים שצפו בוידאו. (שוב, יש כאן תהיות לגבי האופן בו נמדדו הכישורים החברתיים. המשימה היתה כזו שמעוררת חרדה חברתית בקרב אלו שיש להם נטיה לכך ושוב נראה שנוצר בלבול בין המדדים). תוצאות המחקר הנוכחי הראו כי לא רק שלילדים עם חרדה חברתית אין פחות כישורים חברתיים, אלא שלחלקם יש אפילו רמות גבוהות של כישורים חברתיים כפי שנבדקו במחקר. ההתנהגות היחידה שנצפתה כ"לא חברותית" בקרב בעלי רמות החרדה החברתית הגבוהות היתה עצבנות.
לעומת דירוגי המבוגרים, שדרגו את הילדים כגבוהים בכישורים החברתיים, הילדים עצמם שאובחנו עם רמות חרדה גבוהות דירגו את עצמם כנמוכים בכישורים אלו. כלומר יתכן שהחרדה של הילדים וכן העצבנות מתגברים לנוכח האמונה שלהם שהכישורים שלהם נמוכים.
לסיכום, בשני המחקרים שהוצגו להלן, התקבלו, כאמור, תוצאות מנוגדות, המחקר שבדק את הקשר בקרב ילדים מצא כי על פי הערכת צופים מבוגרים אין קשר בין חרדה חברתית לכישורים חברתיים ואילו המחקר שבדק את השאלה בקרב מבוגרים צעירים כן הצביע על מתאם גבוה: ככל שיש יותר חרדה חברתית, כך יש  פחות כישורים חברתיים. מעבר להשגות שהוצגו כאן באשר לבעייתיות האופן בו נמדדו הכישורים החברתיים במחקרים ולפיכך לסייג את הממצאים שמצביעים על מתאם הפוך בין הגורמים, אפשר גם להציע כי עם השנים חרדה זו שאינה מטופלת עלולה להוביל להתפתחות של קשיים בכישורים חברתיים, כי החרדה מצמצמת את הזדמנויות הפרט להתפתח ולצמוח בתחום החברתי.

בכל מקרה, קריאת המאמרים חיזקה אצלי את העמדה, כי חשוב להבין את מקור הקושי בקרב המטופלים, בפרט בקרב ילדים, ועל פי האבחון להתאים את ההתערבות. כשמדובר בחרדה חברתית, חשוב לבחון את אמונות המטופל או המתאמן לגבי עצמו, אמונותיו לגבי כישוריו ויכולותיו להתמודד עם מצבים חברתיים שונים ואמונותיו לגבי התייחסות הסביבה אליו. חשוב לעבוד על טכניקות הרגעה והרפיה כדי להרגיע את החרדה והעצבנות, להקנות טכניקות להתמודדות עם המחשבות השליליות ולשלב בהמשך חשיפות הדרגתיות למצבים חברתיים שונים.
בשלב החשיפות, נשלב בטיפול גם הקנייה של כישורים חברתיים, לפי הצורך. לעיתים שילוב הקניית הכישורים ייעשה בעיקר כדי להביא את המטופל לתחושה של שליטה גבוהה במצב. זאת, לאור מודל "תיאורית הדחף" של רוברט זאיונק (Robert Zajonc) הישן והטוב. לפי המודל, נוכחות אחרים מהווה מקור לעוררות אמוציונלית. אם המשימה שעלינו לבצע קלה לנו ואנו סבורים כי נוכל לבצע בפשוטת העוררות הגבוהה תעלה את הביצוע. ככל שנתפוס את המשימה כקשה יותר לביצוע ונאמין שאנו לא מסוגלים לבצעו כראוי הביצוע יירד. בעלי חרדה חברתית מאוד מודעים לעוררות הפיסיולוגית בה הם נתונים ולכן תרגול הכישורים החברתיים- במיוחד מול מצלמה(!) יסייע להם מאוד להאמין בכישוריהם להעז לבצע והחרדה תרד.
אם האבחון שנבצע יגלה, כי מדובר בקשיים חברתיים, נעבוד באופן ממוקד על הקניית הכישורים החברתיים הספציפיים.

להמשך קריאה בנושא לחצו כאן.

במרכז מתקיימות השתלמויות שמטרתן להעשיר ולדייק את אופן עבודכן ועבודכם עם מטופלים ומתאמנים בתחום החברתי. ההשתלמות הקרובה בנושא אבחון וטיפול בחרדה חברתית תתקיים ב 16/2/18. לפרטים 050-6874640  ולהרשמה

בנוסף פיתחתי ערכה למטפלים, מאמנים ואנשים חינוך שמסייעת באבחון כישורים חברתיים ואיתור תחומי החוזק והתחומים שדורשים עבודה. לפרטים

Bibliography

  1. Caballo, V.E. et al. (2014). The relationship between social skilld and social anxiety and personality styles/disorders. Behavioral Psychology, vol 22 (3) pp. 401-422
  1. Cartwright-Hatton, S. et al. (2003). Social anxiety in childhood: the relationship with self and observer rated skills. Journal of child psychology and psychiatry, vol 44 (5) pp. 737-742.

לקריאה על הפרעות חרדה, לחצו פה.

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

קשיי שינה ו ADHD
קשיי שינה ו ADHD

קשיי שינה – סוגים, סיבות וטיפול בקרב ADHD השבוע הגיעה אלי נערה בת 17 עם ADHD לקראת צו ראשון וסיפרה על הפחד

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן