מדי שנה מגיעים אלי לקליניקה ילדים, רובם בגילאי בי"ס יסודי, כשסיבת הפניה היא "בעיות התנהגות" . השינוי ההתנהגותי שהילד מצליח לעשות נבנה, כמובן, דרך עבודה בערוצים המקובלים: טבלאות עיצוב התנהגות "סטנדרטיות" בבית ובביה"ס, התאמה מדויקת יותר של הטיפול התרופתי (אם יש צורך ואם ניתן ליטול תרופות וכמובן דרך הרופא המטפל), גבולות וכללים ברורים והתמדה בהשמתם, דאגה שהילדים יקבלו הוראה מתקנת לפי הצורך ועוד.
לצד זאת, הניסיון שלי מראה שוב ושוב, כי יש מרכיב שהוא החשוב מכולם: העלאת הערך העצמי של הילדים והתפיסה העצמית שלהם.
כאשר הילדים מתחילים לראות את עצמם אחרת, לחוש שהם אהובים, "שווים", בעלי יכולת, מוערכים ולא פחותים או אהובים פחות מחבריהם ואחיהם (ואפילו יכולים לחוש מועדפים) , קשיי ההתנהגות הולכים ופוחתים בהתאמה. ברור שנהיה עדים גם לעניין "הביצה והתרנגולת" : כשההתנהגות משתפרת כתוצאה מעבודה התנהגותית, טיפול תרופתי מתאים, שיעורי עזר לפי הצורך וכו', הסביבה מתחילה להגיב באופן חיובי יותר, הילד מתחיל לחוות הצלחות והביטחון העצמי עולה. אולם, בנוסף, באימון קוגניטיבי-התנהגותי, אנו עובדים על העלאת הדימוי העצמי גם באופן ישיר.
העבודה הישירה נעשית אצלנו בחדר הטיפולים וחשוב מכך בסביבות העיקריות בהן הילד נמצא. ניקח לדוגמה את הסיפור של גיא.
גיא בן ה-9, מאובחן עם ADHD מאז היותו בן 5, הגיע אלי ביוזמת הוריו, שחיפשו במשך שנים פתרון לקשייו ההתנהגותיים. בפגישה הראשונה תיארו ההורים את גיא כילד שמתפוצץ. הוא מתפרץ לעיתים קרובות מול ילדי הכיתה ואחיו הקטנים, מתהלך כעוס רוב הזמן, מאיים על חבריו לכיתה, מפוצץ משחקים בביה"ס ומול האחים, מקלל ולעיתים מרביץ. מול המורים הוא מתחצף ומתקשה להישמע להוראות. בנוסף, דיווחו ההורים גם על קשיים לימודיים וציונים נמוכים.
בשלב הראשון באימון עם גיא, שלב ההיכרות והעצמה, למדתי להכיר אותו ולאט לאט נחשפו כישוריו המופלאים: גיא חכם מאוד, מצייר נפלא, שר נהדר, שחקן בחסד ובעל ידע יוצא דופן בזנים שונים של ציפורים. במשך 4 מפגשים נתתי לכישורים הרבים של גיא מקום מרכזי בחדר והתעלמתי מכל היתר. ציינתי לעצמי את העובדה שבפגישה הראשונה עם ההורים הם התמקדו בהתנהגויות השליליות ובטלפונים הזעמים מביה"ס ולא בכישוריו. בשיחה הבאה עם ההורים הקדשתי זמן רב להתפעלותי מכישוריו המגוונים של הבן תוך שאני מראה את הציורים שצייר ומספרת על בקיאותו בעולם הציפורים. ההורים שמחו לשמוע את הדברים, אמרו שהם מודעים להם, אך תגובתם היתה שכשגיא כועס, לא ניתן לזהות בו את אותו ילד נפלא ששר ומצייר. הוא מאבד שליטה, מתכנס בתוך עצמו, משתולל ואי אפשר לחדור אליו. שיקפתי להורים שבתיאור שלהם את הילד הם התמקדו הרבה יותר בצדדים השליליים והצעתי שבוע ניסיון של מיקוד בכישורים. חשבנו יחד איך יוכלו לתת לכישורים מקום בולט בבית ובמשפחה המורחבת. למשל, לתלות את הציורים ברחבי הבית, לתת לו את תפקיד מאייר הברכות המשפחתי, לאפשר לו לשיר ואף להציג באירועים משפחתיים ועוד.
השיחה שניהלתי עם מחנכת הכיתה, שמחנכת את הכיתה זו השנה השנייה, ובעלת ניסיון רב שנים במערכת, היתה מפתיעה ובעיקר מעציבה. היא תיארה את גיא כאחד התלמידים החלשים בכיתה הן לימודית, הן התנהגותית והן חברתית. היא דיווחה כי הוא מקבל עזרה לימודית במסגרת ביה"ס, אך ללא התקדמות משמעותית. לאחר שסיימה לומר את דבריה, סיפרתי על גיא, שאני מכירה במסגרת ביקוריו אצלי קליניקה. חשתי בצער, מהעבר השני של הקו, שהיא חושדת ביכולת השיפוט שלי וכי ככל שהתיאורים שלי מתארכים היא רוחשת לי פחות ופחות אמון כאשת מקצוע…
הצעתי שניתן לגיא צ'אנס ונאפשר לו להציג בשיעור חברה מצגת על ציפורים. המורה הסכימה וגיא בעזרת הוריו הכין מצגת, בה שילב גם ציורים שצייר. ההצגה בכיתה היתה מוצלחת מאוד. היא יצרה התחלה של שינוי משמעותי ביותר עבור כל הנוגעים בדבר. המורה והילדים ראו בגיא צד שכלל לא הכירו והחלו להתייחס אליו אחרת. הוא החל לזכות בהערכה ולאט לאט התחילו להכיר אותו יותר. גם החלפת התרופה לטיפול בהפרעת הקשב סייעה לו להיות קשוב יותר בשיעורים ולהגיע להישגים לימודיים שהלכו והשתפרו והפכו לטובים.
במקביל לעבודה עם המחנכת יצרתי קשר גם עם מנהלת הצהרון אליו הגיע גיא מדי יום. גם שם חזרה חוות הדעת ששמעתי מהמחנכת על עצמה: ילד שלא משתלב, מפריע, לא משתף פעולה, מסרב לקחת חלק במשחקים ובפעילויות וכו'. גם מנהלת הצהרון לא הבינה על מה אני מדברת כשתיארתי ילד חכם וכישרוני במיוחד. בשיחה עם ההורים העלנו אפשרויות שונות של מתן מקום לגיא בצהרון והם בסיעור מוחות עם מנהלת הצהרון החליטו על יוזמות חדשות כמו: פרויקט פינת חי שגיא יקים ויהיה אחראי על ההתנהלות השוטפת, הפעלה חדשה בצהרון "כוכב נולד" שתאפשר לגיא לחשוף את כישורי השירה והמשחק שלו ועוד.
בהמשך קיבלו ההורים הדרכה לגבי שימוש בטבלת עיצוב התנהגות בבית ולאחר מכן גם שילבו דיווח על התנהגות גיא בביה"ס מהמחנכת עם הטבלה בבית. בקליניקה היה גיא מוכן ללמוד אסטרטגיות שונות לשליטה עצמית, אותן יישם בבית ובביה"ס.
לאחר מספר חודשים חל אצל גיא שינוי דרמטי: מספר התקריות בבית, בביה"ס ובצהרון ירד באופן חד, גיא כבש לו מקום טוב בכיתה והפוך אהוב על חבריו. הוא החל להיות פעיל לימודית וחברתית בביה"ס וכן בשעות אחר הצהרים ובעיקר- הפך חייכן, שמח ובעל יכולת לומר "אני שווה", "אני מסוגל", "אני מוכשר".
בקורס לאימון קוגניטיבי התנהגותי לבעלי ADHD ול.ל. נלמד גם טכניקות וכלים ייחודיים לשליטה עצמית וגם טכניקות להעלאת הדימוי העצמי של המתאמנים בעבודה אישית ובעבודה עם הסביבות העיקריות של הילדים: המשפחה וביה"ס.
לקבלת פרטים לגבי הקורס- לחצו כאן.
ד"ר איריס ברכוז – מטפלת CBT, אימון CBT לבעלי ADHD לילדים ומבוגרים והכשרות והשתלמויות למטפלים ומאמנים.
