למה הילד שלי לבד?

מדוע הילד שלי לבד? האם זו חרדה? קשיים חברתיים?

יניב בן ה-11 מנסה מאוד להשתלב בחברת בני הכיתה. בהפסקות, למשל, הוא מנסה להצטרף לבנים שמשחקים כדורגל או להשתלב בקבוצות של בנים ובנות שמשחקים קלפים, אך ללא הצלחה. הוא מנסה להזמין חברים לשחק בביתו, לצאת לסרט בקניון, אך כמעט תמיד נענה בתשובה שלילית או מתחמקת. הוא גם שם לב לכך שבחודשים האחרונים אף אחד לא מזמין אותו לבוא לביתו, לצאת איתו לבלות ואפילו לא ללכת איתו יחד בחזרה מביה"ס. הוא מרגיש בודד מאוד.

הילה בת ה-17 מרגישה לחץ רב. מאז קיבלה צו ראשון לפני מספר ימים, היא עסוקה באופן בלתי פוסק במחשבות קודרות לגבי סיכויי "ההישרדות" שלה בחיים הצבאיים. מאז שהיא זוכרת את עצמה היתה ביישנית והעדיפה להיות במחיצה חברה אחת או שתיים בלבד. בכיתה מעולם לא הצביעה והקפידה להימנע ממצבים בהם היא עשויה להיות במרכז תשומת הלב.

גם יניב וגם הילה מתקשים חברתית. שניהם היו רוצים לחוש נוח יותר במצבים חברתיים, אך כפי שוודאי שמתם לב הקשיים שמבטאים השניים שונים זה מזה. הילה מגלה סימפטומים של חרדה חברתית. היא חשה מאוימת וחרדה מאוד במצבים חברתיים. לפני אירועים חברתיים או במהלכם המחשבות שלה מתמקדות במה יחשבו עליה ואיך היא נתפסת על יד הסביבה. היא חשה תופעות פיסיולוגיות כמו דפיקות לב מהירות, הזעה בידיים והסמקה, כשהיא יודעת שצפויים לה מצבים חברתיים שונים, בהם ישתתפו יותר מאדם אחד או שניים (לעיתים גם מול אחד, כמו בחור בן גילה או בעל סמכות). ההתנהגות שלה היא בעיקר של הימנעות ממצבים חברתיים או היעזרות באנשים קרובים בסביבתה, שישמשו עבורה "קרש הצלה" וידברו/יבקשו/ יעשו במקומה.
יניב, לעומתה, מגלה, כפי הנראה, קשיים בכישורים חברתיים. הוא יוזם, מנסה, מחכה שיזמינו אותו וישתפו אותו, אך הדבר לא קורה. בהמשך מתברר כי יניב מגלה קשיים בכישורי התקשורת שלו, הן המילוליים והן הבלתי מילוליים וכן קיימים לעיתים קשיים בשליטה עצמית. למשל, הוא מדבר ללא הרף על עניינים המעניינים אותו בלי לברר את תחומי העניין של האחר או את רצונותיו. הוא מתקשה בזיהוי רגשות הסובבים אותו וכן נוהג להתרברב ולהסביר לכולם שהוא יכול לעשות דברים טוב יותר. בנוסף, הוא מדבר בקול רם מאוד ומתקשה לשלוט בעצמו במצבי תסכול.

מהי חרדה חברתית ?

חרדה חברתית מוגדרת עפ"י ה-DSM-V כ"פחד או חרדה לגבי מצב חברתי אחד או יותר בו הילד או המבוגר חשוף לאפשרות של בחינה ע"י אחרים". דוגמות כוללות: מצבים של אינטראקציות חברתיות (למשל, במהלך שיחה), להיות במצב שאחרים מתבוננים או מסתכלים (למשל, כשאוכל או כותב) או במצבים של להופיע מול אחרים (למשל, לכתוב על הלוח בכיתה, לקרוא מול כולם). בנוסף, האדם חושש כי במצבים חברתיים יראה סימפטומים של חרדה, כמו הסמקה, קול רועד והסימפטומים יתקבלו באופן שלילי ע"י הסביבה. יש הימנעות אקטיבית ממצבים חברתיים או שחווים אותם עם פחד וחרדה ניכרים והפחד או החרדה הם לא פרופורציונאליים בהשוואה לאיום האמיתי שמציע המצב.
בקרב ילדים ובני נוער חרדה חברתית מתבטאת בעיקר כחשש מפני דחייה, לעג, השפלה ותחושת מבוכה. הם מגלים מופנמות, הסתגרות ושומרים על פרופיל נמוך. הם ממעטים או אף נמנעים מפעילויות בכיתה, מיוזמה של אינטראקציות חברתיות וממצב בו הם עשויים להיות במרכז תשומת הלב. חשיפה למצב החברתי המפחיד גורמת לחרדה ואפילו להתקף פאניקה והאדם יעשה הכול כדי להימנע מהמצב המפחיד. בקרב ילדים נוכל לראות תגובות של בכי, התקפי זעם וקיפאון במצבים חברתיים, בעיקר במצבים בהם נוכחים אנשים זרים. החרדה מפריעה לתפקוד היומיומי בתחומים שונים. חשוב לציין כי כדי שילד או מתבגר יהיו מאובחנים עם חרדה חברתית, עליהם להפגין יכולות חברתיות תואמות גיל עם ילדים בני גילם המוכרים להם.

חרדה חברתית היא שכיחה מאוד: כ- 12%, כשגיל הפריצה הממוצע הוא 15-14 בקרב בנות ו-16 בקרב בנים , אם כי יכול לפרוץ קודם. יש שני סוגים עיקריים של חרדה חברתית: חרדה חברתית מוכללת וחרדה חברתית ספציפית.

קשיים בכישורים חברתיים או במיומנויות חברתיות

בניגוד לאלו המאובחנים עם חרדה חברתית, שחשים חרדה ולחץ בנסיבות חברתיות שונות, אך הם בעלי כישורים חברתיים תקינים (שבאים לידי ביטוי כשהם לא חווים את החרדה), הרי שבעלי קשיים בכישורים חברתיים מראים תפקוד לקוי בתחום זה. בבחינה של התנהגותם במצבים חברתיים שונים נוכל לאתר קשיים במיומנות אחת או יותר מהתחומים הבאים: תקשורת מילולית ולא מילולית, הקשבה, הבעה וזיהוי רגשות, יצירת יחסי חברות ושמירה עליהם, הצטרפות לקבוצה ויכולת לשת"פ, פתרון בעיות, שליטה עצמית והתמודדות עם קונפליקטים, אסרטיביות והתמודדות עם הקנטות ועוד.

מה גורם לקשיים בכישורים חברתיים?

הפרעה חברתית תקשורתית (על הרצף האוטיסטי) היא כמובן הפרעה שבבסיסה קשיים משמעותיים ביותר בתקשורת ובהשתלבות חברתית. מאמר זה מתייחס לאלו שאינם סובלים מההפרעה, אך קיימות סיבות אחרות בבסיס הקשיים החברתיים. סיבות כאלו כוללות, בין היתר, דיאגנוזה של הפרעת קשב וריכוז, קשיים בוויסות חושי, קשיים בוויסות רגשי ויכולת עמידה בתסכולים, הפרעת התנהגות מרדנית ומתנגדת, לקויות למידה שונות, קשיים שפתיים, קשיים מוטוריים, קשיים רגשיים כתוצאה מאירועי חיים מלחיצים, מודלים הוריים/משפחתיים לא חברתיים ועוד.

מדוע חיים חברתיים מוצלחים הם כה חשובים?

במחקרים בפסיכולוגיה חיובית נמצא כי המשתנה החשוב ביותר לתחושה של WELL BEING הוא תמיכה חברתית. בקרב ילדים נמצא כי בעלי כישורים חברתיים טובים יותר מצליחים יותר בחייהם. לא רק שיש להם יחסים מספקים עם בני גילם, אלא שהם מצליחים יותר בלימודים, הדימוי העצמי שלהם גבוה יותר והם בעלי יכולת עמידות גבוהה יותר בהתמודדות עם אתגרים שונים.

אין ספק כי הן חרדה חברתית והן חוסר במיומנויות או בכישורים חברתיים פוגעים בתחושת ה well being של הפרט. כישורים חברתיים שלא נרכשו בילדות ובהתבגרות קשה הרבה יותר לרכוש בגיל בגרות. לגבי חרדה חברתית לא מטופלת יש חשש שתהפוך לכרונית ואף תפגע ביכולת לסיים תיכון, ללמוד לימודי המשך, לרכוש מקצוע, להשיג מקום עבודה, ולפתח קשרים רומנטיים. מבינת פסיכופתולוגיה, נמצא כי בעלי חרדה חברתית סובלים יותר מדיכאון, חרדות והתקפי פאניקה.

מה עושים? איך מטפלים?

טיפול בחרדה חברתית

נחזור להילה. לאחר שאבחנתי את הילה עם חרדה חברתית הזמנתי אותה ואת והוריה כדי להסביר להם על התופעה. הסתבר כי גם לאביה של הילה יש סימפטומים דומים..שוחחנו על חשיבות המסרים שהם מעבירים לה, המודל שהם יכולים לשמש עבורה תוך עבודה על הכישורים החברתיים שהם מגלים בבית ועל האופנים בהם הם יכולים לעודד את הילה לעצמאות רבה יותר עם התקדמות הטיפול.
בהמשך, זיהתה הילה את רגשותיה, תחושותיה הפיסיולוגיות והמחשבות שעולות בה כשהיא נמצאת במצבים חברתיים שמלחיצים אותה. למשל, כשהמורה פונה אליה בשיעור ועליה לגשת ללוח לפתור תרגיל היא מרגישה פחד, מועקה, הלב פועם במהירות היא מאדימה וידיה מתחילות לרעוד. המחשבות שעולות בה הן: "עכשיו כולם יראו איך אני מסמיקה" "תיכף יתחילו לצחוק על ההליכה המגומגמת שלי ועל איך שאני נראית". "הכתב שלי ירעד".
הסברנו את הקשר בין המחשבות שעולות בה באירועים מסוג זה, הרגשות שעולים וההתנהגויות הנלוות. ציינתי כי למידה של מחשבות יעילות יעזרו לה להתמודד אחרת. בנוסף, התמקדנו בלמידה של טכניקות הרפיה והרגעה, כמו, נשימת בטן, הרפית שרירים ודמיון מודרך. הילה מצאה את הנשימות כאפקטיביות במיוחד. בשלב הבא יצרה הילה היררכיה של מצבים חברתיים מלחיצים. בראש ההיררכיה עמדה מסיבת ריקודים שכבתית.האירועים שהיו מלחיצים עבורה, אך פחות היו: להצטלם בקליניקה ולצפות בתמונות, לקרוא בקול רם בקליניקה, וכו'.
מתוך ההבנה של המחשבות השליליות של הילה התחלנו למצוא מחשבות יעילות יותר. למשל, "גם אם הכתב שלי קצת ירעד, כנראה שלא ממש ישימו לב לזה", "אתמקד במשימה של פתירת התרגיל". בשלב הבא פתחנו בחשיפה למצבים המלחיצים לפי הסדר בסולם ההיררכיה, תוך שהילה בוחנת את רמת הלחץ במהלך החשיפה ושמה לב לירידה בחרדה עם כל תרגול נוסף. כדי להתמודד עם המחשבות שעולות בה, ערכנו ניסויים, תחילה בקליניקה ואח"כ מחוץ לקליניקה ואז בדיקה אם המחשבות היו מוצדקות או לא. הילה למשל למדה לקבל את המשפט: "גם אם יש כאלה שלא אוהבים אותי זה לא בהכרח דבר כל כך רע".
תרגלנו כישורים חברתיים שונים בקליניקה כדי שתחוש ביטחון כשהיא משתמשת בהם עם קהל אחר מחברותיה. למשל, דיבור בקול רם, מתן מחמאות, שמירה על קשר עין, יוזמה ואסרטיביות. בנוסף נערך אימון בקשב. הילה למדה שבמקום לחפש באחרים סימנים של דחייה ולהתמקד בהם, עליה לחפש סימנים של רצון להתקרבות ואהדה, כמו: חיוך, מחמאה, הזמנה למפגש חברתי, במה עזרו לי וכו'.
לאחר כשלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית בקליניקה ובעיקר מחוצה לה שמו לב חבריה, הוריה, מוריה של הילה ובעיקר היא עצמה בשינוי העצום שהתחולל בה. מנערה ביישנית, נחבאת אל הכלים, שנרתעת מכל מצב בו עליה לעמוד במרכז תשומת הלב היא הפכה לאסרטיבית, מוקפת חברים, יוזמת בתחום החברתי, נהנית ממסיבות וקולה החל להישמע יותר ויותר גם בכיתה. חייה הפכו עשירים, מגוונים ומספקים והיא אף החלה לצפות בסקרנות לגיוס לצה"ל.

הקניית כישורים חברתיים

עם יניב, מהלך הטיפול היה שונה. באמצעות שאלונים שהועברו ליניב, להוריו ולמחנכת ערכנו מיפוי של תחומי החוזק והחולשה של יניב בתחום החברתי. מתוך השאלונים, החלטנו להתמקד, ראשית, במיומנויות התקשורת המילולית והבלתי מילולית ובמיוחד במיומנויות של הקשבה אקטיבית. דרך טכניקות של משחקי תפקידים, צפייה בסדרות טלוויזיה ותרגול בבית עם בני המשפחה, יניב למד להקשיב לתוכן ולרגש המובע בדברי האחר ולגלות בהם עניין. כמו-כן, הוא למד לזהות את רגשותיו במצבים שונים ולאחר מכן גם לזהות את רגשות הדובר ולשקף אותם אליו חזרה. יניב למד את חשיבות בירור רצונותיו של האחר ותחומי העניין שלו וכן את החשיבות של שימוש בשאלות "פתוחות" כדי לשמור על העניין של הצד השני בשיחה וכדי להאריך את משך המפגשים החברתיים.
כישורי תקשורת בלתי מילוליים כללו התייחסות ליצירה ושמירה על קשר עין, שמירה על מרחב בינאישי מקובל וכן העלאת המודעות לטון הדיבור ועוצמת הקול.
במקביל, התבקש יניב למפות את ילדי הכיתה מבחינת ה"חבורות" או הקבוצות הקיימות, המאפיינים של כל קבוצה (מי החברים בה, מהם נושאי עניין, סגנון דיבור והתנהלות, סגנון לבוש, מוסיקה אהובה, וכו') ובחירה לאיזו קבוצה היה רוצה להשתייך לפי הילדים שחברים בה ומאפייניה. ניתחנו את הקבוצות ובדקנו לאיזו קבוצה הוא חש משיכה רבה יותר ואף מיהם הילדים המסוימים בקבוצה אליהם יהיה לו נוח להתחבר. באמצעות סימולציות תרגלנו כניסה הדרגתית לקבוצה.
כדי להתמודד באופן יעיל יותר עם כעסים ומצבים חברתיים מתסכלים יניב למד להשתמש בטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. שימוש בטכניקות קוגניטיביות התנהגותיות כללו: תיעוד סיטואציות שגרמו לו לאיבוד השליטה העצמית, העלאת המודעות לפירושים הלא יעילים שנתן לאותן סיטואציות, הבנת הרגשות שהתעוררו בעקבות אותם הפירושים וההתנהגות האגרסיביות שביטא שפגעו בו מבחינה חברתית. יניב למד בהדרגה לאמץ דרכי חשיבה יעילות להתמודדות. בנוסף, הוא רכש טכניקות של הרפיה והרגעה והחל להגיב באופן הולם.
לאחר התערבות של ארבעה חודשים דיווח יניב בשמחה רבה, כי השיג את מטרותיו. יש לו שלושה חברים קרובים והוא חש בנוח מאוד מבחינה חברתית. הוא מבלה עם חברים בהפסקות, נפגש עם חברים בשעות אחה"צ בביתו או בביתם, מוזמן לאירועים חברתיים שונים וחש אהוד ומקובל. הוא רגוע יותר במידה ניכרת והתנהלותו נינוחה יותר גם בבית.

לסיכום, היכולת להשתלב חברתית היא קריטית לתחושת ה- well being שלנו ולהצלחתנו בחיים. למעשה, כל סיטואציה בינאישית היא סיטואציה חברתית.
כמו-כן, טעות היא לחשוב כי כישורים חברתיים קשורים רק ב"לעשות חברים". כישורים חברתיים משפיעים על יכולתנו לתפקד בחיי היומיום. אכן, ילדים, מתבגרים ומבוגרים שמתקשים בתחום זה עלולים לחוות קשיים גם בתחומים נוספים בחייהם, כמו, יחסים בתוך המשפחה, הצלחה אקדמית והצלחה בעולם העבודה. כפי שצוין, הפרעת חרדה חברתית וקשיים ברכישה תקינה של כישורים חברתיים פוגמים ביכולת ההשתלבות החברתית ולכן כה חשוב האבחון הנכון והטיפול ההולם מוקדם ככל האפשר.

מטפלות ומטפלים- אם אתם רוצים להרחיב את הידע ולקבל כלים לטיפול יעיל בחרדה חברתית מזמינה אתכן/ם להשתלמות "איך מטפלים בחרדה חברתית? כלים קוגניטיביים-התנהגותיים לאבחון וטיפול" למידע והרשמה לחצו כאן