חרדות

הפרעות חרדה הן מההפרעות השכיחות ביותר בילדות ובהתבגרות וכנראה הנפוצות ביותר בקרב האוכלוסייה הבריאה והמתפקדת. הפרעות חרדה אף נמצאו בשכיחות גבוהה בהרבה בקרב בעלי ADD ולקויות למידה.

הרחבה מידע ופרטים נוספים

השאירו כאן את הפרטים ונחזור בהקדם

ד״ר איריס ברכוז

בהנחיית: דר' איריס ברכוז: פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת CBT מומחית ומדריכה מטעם איט"ה, מאמנת ADHD בכירה ומדריכה

הכול בגלל אבות אבותינו, אותם אנשי מערות, שהצליחו לשרוד תלאות איומות ונוראות בזכות הפחד והחשיבה השלילית..
קחו למשל את גרג, איש מערות, אבי משפחת קרוד מתוך הסרט "הקרודים". גרג ומשפחתו היו היחידים ששרדו בין משפחות אנשי המערות באיזור בזכות תגובות הפחד והמחשבות השליליות של גרג. לגרג היו חוקים, אותם כתב על כל קירות המערה וכל בני המשפחה הצטוו לציית להם:

 * סקרנות זה רע!
* לצאת החוצה בלילה זה רע!
*כל דבר חדש הוא רע!

המוטו של גרג הוא: אף פעם לא להפסיק לפחד!
אלא, שבהמשך הסרט מופיע גאי, נער "אדם מודרני", שמראה כי התפתחות המין האנושי מובילה לכך שניתן לנצל את היכולות הקוגניטיביות שלנו כדי לפחד פחות. ככל שהמין האנושי הופך מתוחכם יותר, הוא לומד איך להפוך מצבים רבים להרבה פחות מסוכנים או ללא מסוכנים בכלל.
כך, יש פחות ופחות צורך אוביקטיבי לפחד.  מכאן אנו מגיעים לאבחנה חשובה:

מה ההבדל בין פחד לחרדה?

 

פחד הוא תגובה הישרדותית, שמופיעה לנוכח מצבי סכנה ואיום. הפחד מלווה בשינויים פיזיולוגיים וקוגניטיביים.

מבחינה פיזיולוגית, מופיעים עלייה בקצב הלב, עלייה בלחץ הדם ושיפור זרימת הדם לשרירים, הזעה, רעד, הגברת פעילות הנשימה.
הפחד עוזר לנו לחדד את חוש הראייה והשמיעה. שינויים גופניים אלו נועדו לאפשר התמודדות גופנית טובה יותר עם הסכנה.

השינויים הקוגניטיביים כוללים מיקוד מוגבר בסכנה וחלוקה ברורה של הסביבה ל"חיובי" ו"שלילי". שינויים אלו מבטיחים תגובה מהירה לצורך הישרדות. בדרך כלל, כאשר חולפת הסכנה חולף עמו גם הפחד והחיים חוזרים למסלולם.
הפחד, אם כן, הוא רגש נורמלי, שיש לכל בני האדם והחיות. כולנו מרגישים לפעמים פחד ולחץ. זהו מנגנון שעוזר לנו לשרוד.
אם לא נחוש פחד, אנו עלולים לעשות דברים מסוכנים, כמו לחצות כביש בריצה, לקפוץ ממקומות גבוהים, לגלוש במהירות על ה"רולרס".
פחד במידה סבירה הוא טוב ועוזר לנו. יותר מדי פחד מפריע ומקשה.

החרדה היא, למעשה, הפעלה של אותה מערכת, מערכת הפחד, אך ללא סכנה של ממש במציאות. ההפעלה יכולה להופיע כ"אזעקת שווא", ללא סיבה ברורה וכן להופיע במצבים שהאדם תופס ומפרש כמסוכנים, על אף שאינם כאלה.
בעוד הפחד מופיע כתגובה לגירויים חיצוניים, מוגדרים ומאיימים, הרי החרדה מופיעה כתגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים (תחושות, מחשבות, דמיונות). רוב בני האדם חווים תסמיני חרדה במהלך חייהם מבלי לפתח הפרעת חרדה.

כפי שראינו, חרדה מוסברת על בסיס של גורמים גנטיים-מולדים (חלקנו עם יותר נטיה גנטית לחרדות וחלקנו הרבה פחות),
גורמי סביבה קרובה (כמו הורים, קרובי משפחה משמעותיים ועוד) ואירועי חיים משמעותיים (מלחמות, משבר כלכלי).
כמו פחד, חרדה מתבטאת בסימפטומים פיסיולוגיים כמו, הזעה, דופק מהיר, מתח שרירים, עייפות והפרעות שינה,
סימפטומים קוגניטיביים כמו, מחשבות אוטומטיות שליליות והרצת תסריטים קטסטרופאליים וסימפטומים התנהגותיים
כמו, אי-שקט, קשיים בריכוז, רגזנות, נדנוד והתנהגות אובססיבית.
חשוב לציין, כי בקרב ילדים חשוב לשים לב מתי מדובר בפחדים אופיניים לגיל ולשלב ההתפתחותי ומתי אלו חרדות לא תואמות.
פחדים הם חלק מההתפתחות הנורמטיבית של ילדים.

 

סוגי החרדות הנפוצות ביותר הן:

הפרעת חרדה כללית
חרדת פרידה
חרדה חברתית
פוביות ספציפיות

סוגים נוספים כוללים:

הפרעות פאניקה
אגרופוביה (פחד ממקומות סגורים)
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)
הפרעה פוסט-טראומטית
הפרעת סטרס אקוטית

הפרעת חרדה כללית ׁׁ(GAD- Generalized Anxiety Disorder)

מתאפיינת במחשבות דאגה חודרניות מפושטות, בלטי נשלטות בתחומים שונים, כולל: יחסים חברתים ומשפחתיים, בריאות, ביצוע בתחומים שונים ועוד.
הדאגה גורמת לירידה מהותית ברמת הסיפוק מהחיים. עפ"י ה- DSM, הפרעת חרדה כללית מוגדרת כש:
* האדם חווה יותר ימי דאגה מאשר ימים ללא דאגה על פני 6 חודשים.
* הדאגה קשה לשליטה
* מופיעים לפחות 3 מתוך 6 התסמינים הבאים: חוסר מנוחה/עצבנות יתר, עייפות, קשיי ריכוז, רגזנות, מתח שרירים, הפרעות שינה.

מה קורה קוגניטיבית בד"כ במוחם של בעלי הפרעת חרדה כללית?

הם חווים מצבי אי-וודאות כמאיימים, נוטים לדמיין קטסטרופות לגבי מצבי אי וודאות באופן כללי ולהעריך באופן מוגזם את ההסתברות להתרחשותן.
כיוון שמצבי אי וודאות הם שכיחים, בעלי חרדה כללית נמצאים במצב של חרדה כרונית. בעלי חרדה כרונית נוטים לפתח אמונות חיוביות לגבי דאגנות:
"אם אדאג אוכל למנוע מדברים שליליים לקרות"
"הדאגה עוזרת לי להשיג וודאות"
"הדאגה הופכת אותי לאדם אחראי יותר".
לצד האמונות החיוביות לגבי דאגנות מופיעות גם אמונות שליליות:
"אני לא יכול/ה לשלוט בדאגנות"
"הדאגנות תגרום לי לבעיות בריאות"
"הדאגנות תגרום לי להשתגע"
אופן ההתמודדות של בעלי חרדה כללית היא לחפש מידע באופן אובססיבי, לחפש אישורים, לערוך בדיקות מרובות.
אופן התמודדות נוסף הוא לנסות ולהימנע ככל האפשר ממצבים של חוסר וודאות. כתוצאה מכך, עלולה לקרות הסתגרות,
בדיוק כמו גרג בסרט "הקרודים" שכולא את עצמו ואת משפחתו ימים שלמים בתוך המערה…

 

מה ההבדל בין פחד לחרדה?

מהי חרדת פרידה

קוראת בקרב ילדים ומתבגרים, כשגיל הפריצה הוא בד"כ גיל 9. הילדים מגלים פחד קיצוני בזמן פרידה או לקראת פרידה מאחד ההורים או משניהם.
החשש הוא מכך שיקרה משהו לילד/ה או להורה. הילדים מסרבים להיפרד מהוריהם.
עפ"י ה- DSM, כדי להיות מאובחנים עם חרדת פרידה, יש למלא 3 מתוך 7 המאפיינים הבאים:

1. קושי חוזר ומופרז בזמני פרידה או לקראת פרידה מהבית או מדמויות ההתקשרות.
2. דאגה מופרזת וחוזרת לאבד את דמויות ההתקשרות העיקריות או מפני פגיעה אפשרית בהן.
3. דאגה מופרזת או חוזרת מכך שאירוע עתידי יביא לפרידה מאחת מדמויות ההתקשרות העיקריות (ללכת לאיבוד, להיחטף וכו')
4. סירוב עקבי ללכת לבי"ס או למקום אחר בגלל הפחד מפרידה.
5. פחד או סירוב עיקבי ומופרז להיות לבד או בלעדי אחת מדמויות ההתקשרות העיקריות בבית או במקומות אחרים.
6. סירוב ללכת לישון ללא נוכחות קרובה של אחת מדמויות ההתקשרות העיקריות. סירוב ללכת לישון מחוץ לבית. סיוטי לילה חוזרים סביב תמות של פרידה.
7. תלונות חוזרות לגבי סימפטומיפ פיסיים (כאבי ראש, כאבי בטן, בחילה, הקאה) בזמני פרידה מהדמויות העיקריות או כשהפרידה צפויה.
גם כאן, לגיל יש משמעות קריטית. עד גיל 4-5 עדיין נתייחס לפחד כהתפתחות טבעית.

מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית

פחד מתמשך ממצבים חברתיים בהם האדם נחשף לאנשים לא מוכרים או לבחינה אפשרית ע"י אחרים.
האדם חושש שיתנהג באופן שיגרום לו להרגיש מבוכה או תחושת השפלה. חשיפה למצב החברתי המפחיד גורם לחרדה ואפילו להתקף פאניקה.
בקרב ילדים ונוער הפחד הוא בעיקר מדחייה ומהשפלה והקנטה.  האדם יעשה הכול כדי להימנע מהמצב המפחיד.
אם ייחשף- תופיע חרדה רבה. ההימנעות והמצוקה מפריעים לתפקוד היומיומי בתחומים שונים.
חרדה חברתית היא שכיחה מאוד באוכלוסיה כיום: כ- 12%. בד"כ הגיל בו היא פורצת הוא 14-15 בקרב בנות ו-16 בקרב בנים.
ילדים ומתבגרים בעלי חרדה חברתית מגלים התנהגות שקטה, מסוגרת, ממעטים או כלל לא משתתפים בפעילויות או שיחות בכיתה.
הם לא יוזמים אינטראקציות חברתיות ומנסים ככל האפשר לא למשוך תשומת לב.
כשחרדה חברתית אינה מטופלת היא הופכת בד"כ לכרונית. היא נמשכת לגיל הבגרות ועלולה לפגוע בהשלמתן של משימות התפתחותיות, כמו סיום תיכון, המשך ללימודים אקדמיים, קשיים ברכישת מקצוע, השגת מקום עבודה, פיתוח קשרים רומנטיים וכו'.

פוביות ספציפיות

כאן מדובר על פחד חזק, עקבי ומוגזם מסוגים שונים של מצבים וגירויים, שניתן לחלקם למס' סוגים:
חיות: עכבישים, נחשים, ג'וקים, כלבים, דבורים
דם ופציעה: מזרק, חיסון, רופא שיניים
סביבה וסיטואציה: בי"ס, ים, טיולים, נהיגה, מקומות גבוהים, מקומות סגורים, מעליות, מטוסים וטיסות

הפחד מוביל לעוררות פיזיולוגית עוצמתית שלא תואמת את הסיטואציה ונגרמת פגיעה משמעותית בתפקוד ו/או סבל משמעותי.
פוביות ספציפיות מתחילות בילדות ובד"כ יש הפרעת חרדה נוספת. בניגוד למבוגרים, ילדים עשויים שלא להבין את חוסר ההיגיון וההגזמה בפחדים.

כפי שראינו לעיל, הטיפול בחרדות הוא קריטי בכל גיל. בגיל הילדות וההתבגרות חרדות עלולות לפגוע בהתפתחות התקינה בתחומים שונים: יחסים חברתיים, יחסים עם בני משפחה, תפקוד לימודי. בהמשך עלולה להיות פגיעה גם בתחום התעסוקתי, וכן יש סיכוי גבוה להתפתחות פסיכופתלוגיה נוספת, כולל דיכאון, שימוש בחומרים ועוד.

 טיפול בחרדות
טיפול בחרדות והפרעות חרדה בשיטת ה-CBT

לד"ר איריס ברכוז ניסיון נרחב בטיפול בחרדות מהסוגים שהוצגו כאן ובסוגים נוספים.
קיימים עקרונות טיפוליים משותפים לטיפול בסוגי החרדות השונים וכן עקרונות ייחודיים, ולכן ההיכרות והניסיון הטיפולי הם חשובים ביותר. המשותף הוא שימוש בעקרונות הכלליים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (טיפול CBT), הן עם ילדים והן עם מבוגרים.
כאן, אנו מתבססים על הרעיון שהמחשבות שלנו משפיעות על רגשותינו ומצב רוחנו וכן על התנהגותנו ותגובותינו.
מחשבות שליליות על העצמי, העולם והעתיד גורמים לשיבושים קוגניטיביים שיוצרים רגש שלילי והתנהגויות לא רצויות.
החדשות הטובות הן שניתן לטפל בחרדות בהצלחה והטיפול שנמצא יעיל ביותר הוא טיפול משולב של CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וביופידבק.

בתהליך טיפול ואימון קוגניטיבי התנהגותי, המטופלים לומדים לשנות, לווסת ולשלוט במחשבות וכך להביא לשינוי גם ברגש ובהתנהגות. המטרה היא להפחית מתח, לחץ וחרדה והתנהגויות לא רצויות הנובעות מכך ע"י שינוי תהליכים חשיבתיים.

מכיוון שחרדה והרפיה הם הפכים פיזיולוגיים נעזרת איריס בפיזיולוגיה דרך לימוד טכניקות הרפיה שונות בשילוב ביופידבק.
כך המטופלים לומדים להרגיע את עצמם במצבים מעוררי לחץ וחרדה והם פנויים לעשות את השינוי בחשיבה.

מבחינה התנהגותית איריס עושה שימוש בעיקר בעיקרון החשיפה: הרעיון הוא שכדי להיפטר מחרדה הקשורה לגירוי מסוים
(למשל בפוביות ספציפיות), יש להיחשף לאותו גירוי לפרק זמן שהוא ארוך דיו, עד שחלה הסתגלות לגירוי ורמת החרדה יורדת באופן משמעותי.
בפעמים הבאות, בכל פעם שניחשף שוב לאותו גירוי מפחיד, נפחד פחות ופחות ובהדרגה, החשיפה החוזרת תביא להכחדה של החרדה.
בהתחלה, החשיפה לגירוי עלולה להיות לא נעימה (דומה לכניסה למים קרים בבריכה), אך לאט לאט מתרגלים ובסוף, אפשר אפילו להנות.
חשיפה יכולה להתבצע גם בדימיון וגם במציאות.

צרו קשר – לפרטים נוספים על אימון אישי בשיטת CBT, טיפול בחרדה והפחתת חרדות באמצעות טכניקות הרפיה וביודפידבק.