למידה רגשית-חברתית SEL – איך הופכים אותה למוצלחת?

פוסטים אחרונים

“הוא לא פנוי ללמידה, היחסים והריבים בבית מטרידים אותו”

“התלמיד שלי מתקשה מאוד לשלוט בעצמו מול תסכולים. הוא מתפרץ וכך מרחיק מעצמו את ילדי הכיתה ולא מצליח להשתלב.”

“המורה צועקת כל היום ובתי ממש לא נהנית להגיע לבית הספר”

“כבר שבוע שבתי מתלוננת שמציקים לה בביה”ס ובכל בוקר היא טוענת שכואבת לה הבטן והיא רוצה להישאר בבית”.

משפטים אלו חוזרים ונשמעים שוב ושוב. למעשה, הם מבטאים את הקשר ההדוק בין יכולות וכישורים של שליטה עצמית, וויסות רגשי ומיומנויות חברתיות הן של הילדים עצמם והן של המבוגרים הקרובים להם ובין שגשוג בכל התחומים, הלימודי, הרגשי, החברתי והבינאישי. ההכרה והמודעות לקשר הנ”ל הביאו לייסודה של CASEL
(The collaborative for academic, social and emotional learning) בשיקגו, אילינוי ב 1994. מטרת הארגון היא ליצור למידה רגשית חברתית מבוססת ראיות ובאיכות גבוהה כחלק חיוני מהחינוך החל מגן חובה ועד סיום התיכון. הרעיון קם בעקבות דאגה לגבי חוסר היעילות וחוסר התיאום בין תכניות ההתערבות שהיו קיימות באותה עת בבתי הספר בארה”ב ומתוך רצון להפוך את ההתערבות הבית ספרית בנושא הרגשי-חברתי למובנית ומבוססת מחקר וראיות.

CASEL מציג מודל עם 5 כישורים שראוי לפתח:מוח עם נתק תמונה

מודעות עצמית– מודעות הילדים לרגשותיהם, לתחושות הגוף, למחשבות ולקשר ביניהם ובין התגובות. מודעות הילדים לתחומי החוזק שלהם ולתחומי החולשה.

ניהול עצמי– היכולת לווסת ולשלוט ברגשות, מחשבות, דחפים והתנהגויות, להתמודד עם מצבים מלחיצים, לקבוע ולנוע לקראת מטרות. להיות בעלי משמעת עצמית ובעלי כישורי ארגון והתארגנות.

מודעות חברתית– היכולת לראות את הדברים דרך העיניים של האחר ולגלות כלפיו/ה אמפתיה וכבוד, גם אם הוא או היא מגיעים מרקע שונה או מתרבות שונה. היכולת להבין נורמות חברתיות ואתיות.

מיומנויות תקשורת– יצירת קשרים בינאישיים בריאים ומתגמלים ושמירה עליהם, תוך התנהגות עפ”י הנורמות החברתיות. למשל, לתקשר באופן ברור, להקשיב בהקשבה אקטיבית, לשתף פעולה, לפתור קונפליקטים.

קבלת החלטות– היכולת להשתמש בידע, מיומנויות ועמדות כדי לבצע בחירות מתאימות ונכונות באינטראקציות
חברתיות ובינאישיות במגוון סביבות ומצבים. להעריך נכון את תוצאות המעשים כדי לשמור על הבריאות של העצמי והאחר.

האמצעים לפיתוח כישורים אלו הם מגוונים ואחד היעילים ביותר שנמצא מוח מחובר תמונה
ומוכח מחקרית הוא המיינדפולנס.
מחקרים שהולכים ומצטברים מעידים כי תרגול עקבי של מיינדפולנס
מאפשר השהיית תגובה, מאפשר להכניס רווח בין גירוי שעלול להתפרש
כאברסיבי או מאיים ובין תגובה אוטומטית לרגשות של לחץ, כעס וחרדה.
התרגול מאפשר לגייס את המוח החושב, את האונה הפרה-פרונטלית,
וכך לאפשר תגובה מווסתת יותר עם תהליך של קבלת החלטה לאחר שיקול דעת.
תרגול מיינדפולנס בשילוב לימוד מיומנויות חברתיות, מיומנויות ארגון והתארגנות,
מיומנויות של קבלת החלטות ועוד מציידים את התלמידים בארגז כלים אפקטיבי
להתמודדות עם מצבים מגוונים בהצלחה.

 

בנוסף, נמצא כי יש משתנה מרכזי שנוכחותו קריטית להצלחת תכניות ההתערבות עם הילדים. משתנה זה הוא שילובם הפעיל של המבוגרים המשמעותיים בחייהם של הילדים: ההורים והמורים. כלומר, תכנית התערבות בה התכנים הנלמדים, משובחים ככל שיהיו, יהיו מופרדים מחיי היומיום של התלמידים לא תצלח. תלמיד שלומד בשעה 8:00 טכניקות מיינדפולנס להירגעות ומדיטציות של חמלה לא יפנים דבר אם בשעה 9:00 תיכנס לכיתה מורה עצבנית שתפנה לתלמידים בצעקות ולא תשמש כאדם שניתן לבטוח בו ולראות בו דמות תומכת או לחילופין אם הוריו לא יגלו מודעות לרגשותיהם או לרגשותיו.

מחקר מעניין בנושא שבחן את השפעת התנהגות המבוגר על התנהגותם של ילדים השתמש במבחן המרשמלו המוכר ואף מציע הסבר אחר לתוצאות שהתקבלו במחקר המקורי. במחקר שנערך  ב2013  ע”י קיד (Celeste Kidd) ושותפיה, חילקו החוקרים 28 ילדים בני 3-5 שנים ל-2 קבוצות: נסיינים אמינים ונסיינים לא אמינים. בשתי הקבוצות הילדים קבלו ראשית משימת אומנות של צביעת ספל. כדי לבצע את המשימה הם קיבלו צבעים ישנים, באיכות נמוכה ונאמר להם שאם ימתינו עם הצביעה עד שהנסיינית תצא ותחזור היא תשוב עוד מעט עם צבעים חדשים באיכות גבוהה. בקבוצה הראשונה הנסיינית עזבה את החדר וחזרה לאחר שתיים וחצי דקות בלי צבעים אחרים. היא טענה שחלה טעות ולא היה ציוד צבעים נוסף. בקבוצה השנייה, קבוצת “הנסיינית האמינה”,  הנסיינית שבה לאחר שתיים וחצי דק’ עם קופסת צבעים חדשים.

בשלב השני של הניסוי הילדים בשתי הקבוצות קיבלו מדבקה אחת קטנה כדי לקשט בה את הספל ושוב, נאמר להם שאם לא ישתמשו במדבקה, אלא ימתינו 2 וחצי דק’ יוכלו לקבל סט חדש של מדבקות. הילדים ב-2 הקבוצות עמדו בתנאי. לאחר 2 וחצי דק’, הנסיינית של הקבוצה הראשונה, קבוצת הנסיינית הלא אמינה, חזרה ללא סט מדבקות חדש והודיעה שוב כי חלה טעות וכי אין מדבקות חדשות. בקבוצה השנייה הנסיינית חזרה עם מה שהבטיחה וחילקה סט חדש של מדבקות.

בשלב השלישי של הניסוי הציגו הנסיינים את “ניסוי המרשמלו” המוכר. ממצאי המחקר היו חד משמעיים. ילדים בקבוצה “האמינה” הצליחו לחכות בממוצע 12 דק ו-2 שניות. ו-9 ילדים חיכו את כל 15 הדק’ האפשריות. בקבוצה ה”לא אמינה” הילדים חיכו 3 דקות ו-2 שניות בממוצע לפני שאכלו את המרשמלו ורק ילד אחד המתין במשך 15 דקות.
החוקרים הסיקו, כי בנוסף ליכולת אישית של שליטה עצמית, משתנה אמינות הסביבה הוא בעל יכולת השפעה רבה על התנהגות של דחיית סיפוקים.

כלומר, גם אם אמינות המבוגרים בסביבת הילד היא לא המשתנה היחיד שמשפיע על ההתנהגות, זהו ללא ספק גורם משמעותי ביותר שמשפיע על יכולותיהם של הילדים לגלות שליטה עצמית ולפתח יכולה של עמידה בתסכולים ודחיית סיפוקים. משתנים מרכזיים נוספים בהתנהלותם של המבוגרים זה עם זה ומול הילדים כוללים בין היתר שליטה עצמית של המבוגרים ויכולת ניהול עצמי, שימוש במיומנויות תקשורת מילולית ולא מילולית, ראייה חיובית ויעילה של המציאות, הכרת תודה, הבעת חמלה, מודעות לרגשות, שיקוף שלהם והתמודדות יעילה עמם ועוד.

תכנית התערבות שתחולל שינויים אמתיים חייבת לכלול עבודה מעמיקה עם הצוות החינוכי ועם קהילת ההורים, כך שאלו יפנימו הרגלי חשיבה והתנהגות יעילים ויוכלו לשמש כמודל. כמו שכללי הבטיחות במטוס ממליצים להורים לדאוג ראשית לבטיחותם שלהם כדי שיוכלו לעמוד לרשות ילדיהם, כך גם כאן, ההמלצה הראשונה להורים ולמורים היא ללמוד טכניקות של הרגעה, הרפיה, שמירה על מצב רוח חיוני, איזון נפשי וכו’. מצב רוח רגוע של המבוגרים יאפשר להם את התקשורת הבסיסית היעילה עם הילדים: ארשת פנים רגועה ושימוש בטון דיבור רגוע, נייטרלי ואסרטיבי. כך, הם יוצרים את הבסיס לתקשורת מקרבת ולהידוק הקשר עם הילדים. המבוגר הופך למודל לשליטה עצמית וכן סביבה ידידותית שמסייעת לילדים לווסת את רגשותיהם והתנהגותם.

בנוסף, חשוב שגם המורים וגם ההורים יצרו עם הילדים שפה רגשית. חשוב שהמבוגרים ישקפו את רגשותיהם במצבים שונים ואף ישתפו בדרכים בהם הם משתמשים לוויסות ולשליטה. בבית חשוב שההורים יאפשרו דיבור פתוח על רגשות ולא יחסמו את הילדים מלדבר על רגשותיהם.

קשר בית ובית-ספר ומעורבות הורית נמצא כגורם עם השפעה חיובית על הצלחה לימודית, רגשית והתנהגותית וכגורם מניעתי להיעדרויות, שימוש בחומרים, אלימות.
ומילה לסיום, גם המבוגרים מרוויחים: הורים מעורבים ומורים מעורבים הם בעלי ביטחון רב יותר בקבלת החלטות לגבי משפחתם וכיתתם ונהנים יותר לבלות במחיצתם של הילדים.

אם אתם מטפלים או אנשי חינוך ורוצים לרכוש כלים לעבודה רגשית- חברתית אני מזמינה אתכם לשתי השתלמויות בנושא שיתקיימו בחודש הקרוב במרכז:
1. מיומנויות רגשיות-חברתיות דרך מיינדפולנס- 14/4/19 לפרטים הקליקו כאן
2
. הקניית כישורים חברתיים 15/4/19 לפרטים הקליקו כאן

 

דילוג לתוכן