אמא חוזרת לבית הספר – סטטוסים אחרונים בפייסבוק

פוסטים אחרונים

אמא חוזרת לבית הספר – סטטוסים אחרונים בפייסבוק / דר’ איריס קמיניץ-ברכוז

פורסם בעלון קשב זיוהדינה ספטמבר, 2011
עם פתיחת שנה”ל תשע”ב מציגה ד”ר איריס ברכוז מסע אימוני מודרך המתחיל בלחץ ובלאגן ומתקדם לסדר ורגיעה במשפחה המותשת.
התהליך מוצג צעד אחר צעד ומציע שפע עצות שימושיות היישר מחדר האימונים המשתקף בפייסבוק.


פרופיל: שרונה, מעצבת תכשיטים בת 38. נשואה לאלון, איש הייטק, אמא לספיר בת 11, עולה ל-ו’, מאובחנת עם ADD ודיסגרפיה ועומר בן 8, עולה ל-ג’ מאובחן עם ADHD ונוטל ריטלין.
21/8 איך נעשה את זה?
החופש הגדול מסתיים וחוזרים לבית-הספר. צמרמורת. איך נעשה את זה? פשוט לא מתאים למשפחה שלנו כל הקטע הזה של בי”ס. הלחץלצאת כל בוקר ב- 7:40 מהבית ולא לאחר.. לראות שכל המחברות והספרים בתיקים ולגלות בבית בשמונה ועשרה שהסנדוויצ’ים נשארו על שולחן המטבח ואת הפרויקט עליו עבדו עד 12 בלילה מונח על הספה בסלון.. הכעס שלי עליהם ועל כל העולם, תחושת חוסר האונים, התסכול והאין מוצא… אני כ”כ לא מתגעגעת.

24/8 החששות שלי נכנסים להילוך גבוה
החששות שלי נכנסים להילוך גבוה. עוד שבוע מתחילים הלימודים. אני עצבנית וגם הילדים. לספיר תהיה השנה מורה מחנכת חדשה ואני בהתלבטות אם ליצור קשר עוד לפני תחילת הלימודים או לא. מה לעשות? איך להרגיל אותם בחזרה למסגרת? אני מחליטה ליצור קשר עם מאמנת אישית שמומחית להפרעות קשב ולקויות למידה.

25/8 פגישה עם המאמנת. יש תקווה!
היה מעניין, עמוס ובעיקר מעודד. יש תקווה!המאמנת עשתה תחקיר די יסודי לגבי הילדים, התפקוד שלהם בבית ובביה”ס וגם לגבי ההתנהלות שלנו, ההורים,בבית. היא שאלה המון שאלות לגבי נושאים רבים, כמו, הערכים שלנו כהורים, המטרות ההוריות שלנו, סגנון התקשורת שלנו, כמה אנחנו מבינים את הקשיים של הילדים וגם את הכישרונות שלהם, כמה אנחנו חמים אליהם וכמה אנחנו מציבים גבולות, מה אורח החיים שלנו מבחינת שעות שינה, אוכל, ספורט…אני לא אלאה אתכם. קשה לי להפריד בין עיקר וטפל… (הילדים היו צריכים לקבל את זה ממישהו..)
– המאמנת עושה לנו בית ספר לתפקודים ניהוליים
חשבנו על המטרות שלנו באימון והתמקדנו בעניין ההתארגנות לקראת בית הספר. מה שהכי מפריע לנו זה הבלגן האינסופי שגורם להרבה לחץ ומתח. אנחנו רוצים להגיע למצב שבערב יש רוגע, השיעורים מוכנים ובבוקר הילדים מוכנים בזמן לצאת לביה”ס עם תיקים מסודרים.
הבנו שכמו ילדים רבים עם ADHD , גם לילדים שלנו יש קשיים בתפקודים ניהוליים שמאוד מפריעים להם לתפקד בביה”ס. קשה להם לתכנן, לארגן, לשלוט בדחפים שלהם ולהתחיל ולסיים משימות. אנחנו כהורים יכולים לעזור להם להתגבר במידה רבה על הקשיים ע”י יצירת מסגרת נכונה בבית והקניית אסטרטגיות מצד אחד, וע”י יצירת קשר נכון עם צוות ביה”ס מהכיוון השני. כל זה עם הרבה תמיכה ועידוד שלנו.המאמנת החליטה לעשות לנו בי”ס והתחייבנו לשיעורי-בית עד הפגישה הבאה:
1. לטפל בעצמנו- לצאת אנחנו שנינו לבלות לפחות פעם בשבוע כדי שנזכור שהחיים יפים ושיהיו לנו כוחות לעזור לילדים.
2. לקבוע פגישה עם המחנכות של הילדים במטרה לבסס איתן שיתוף פעולה שיהפוך לקבוע במהלך השנה.
3. להכניס את הילדים למחזוריות שינה וערות עוד לפני שמתחילה השנה. להרגיל את רועי ללכת לישון בתשע ואת ספיר בעשר.
4. להכין עם הילדים את החדרים שלהם לבית הספר: סדר בארונות, בשולחן, במגרות. לזרוק כל מה שלא צריך ולפנות מקום לציוד החדש. לרכוש את כל הציוד הנדרש לפני שהשנה מתחילה, כולל בגדי בי”ס. לקנות אביזרים לא יקרים בכמות כפולה כדי לא להילחץ (מחקים, עפרונות, מחדדים, אביזרים לחשבון, ערכת חשמל), לעטוף ציוד של כל מקצוע בצבע משלו.

1/9 אנחנו ההורים יכולים לשמש כמנצח תזמורת במוח של הילדים.
היום הגדול הגיע. כולנו מתרגשים. מתרגשים, אבל הרבה פחות עצבניים מהצפוי. אני כמעט ולא מרגישה את התחושה הישנה של “גזר דין ממשמש ובא”. כנראה שהידיעה שקנינו את כל הציוד הלימודי עוד לפני שהשנה התחילה ושיש לנו התחלה של תכנית פעולה עם מאמנת תומכת עושה לי משהו. יש תקוה (-:
אחה”צ שוב ביקרנו אצל המאמנת. היא שיבחה אותנו מאוד על ביצוע המטלות ואמרה שנמשיך בהדרגה שלב אחרי שלב בהשגת המטרות.
המאמנת הסבירה שכשיש בלגן בראש, חשוב שיהיה סדר מחוץ לראש כמה שאפשרושאנחנו ההורים יכולים לשמש כ”מנצח התזמורת” במוח של הילדים עד שיפתחו בהדרגה אחד משלהם. היא הסבירה את החשיבות של מבנה ברור של היום ושל השבוע. אמנם, תמיד יש אירועים מיוחדים ובכל זאת, חשוב ליצור שגרה ברורה וידועה מראש ככל הניתן. התחלנומבנייה של רצף האירועים בערב. המאמנת נתנה לנו להבין שבוקר מוצלח מופיע אחרי ערב רגוע ולילה עם שינה טובה. היא הציגה לנו טבלה ריקה ובה רשמנו פעולה נדרשתבערב ושעה בה מתחילים לבצע אותה. למשל: 19:00 – סידור תיק לבי”ס, 20:00 – ארוחת ערב, 20:30 – מקלחת, 20:45 – בחירת בגדים למחר, 21:00 – במיטה עם ספר או מוסיקה. הסתבר שהטבלה הזו היא ממש מערכת שלמה עם נקודות על כל פעולה שמבצעים ורווחים שמשיגים עם הנקודות.
הוספנו באותה צורה גם התארגנות בוקר, כולל שעת קימה, התלבשות, ארוחת בוקר + ריטלין. בנוסף, הילדים ממלאים טבלת יציאה מהבית, שנמצאת על דלת הבית כשלידה הדברים האחרונים שלוקחים ואח”כ מסמנים בטבלה: סנדביץ’, מפתחות, פלאפון ועבודות להגיש (אם יש).

6/9 אני רוצה לגרום לבית הספר להיות מקום יותר ידידותי עבור כל המשפחה.
היום נפגשתי עם המורות המחנכות לשיחה ראשונית. הייתי סופר-נחמדה. המטרה שלי היתה להכיר את המורה החדשה של ספיר וקודם כל להתחבר אליה. בנוסף (ואחרי שהמורה של ספיר רכשה את אמוני), הראיתי את האבחונים לשתי המורות, הסברתי את הקשיים וכן את ההתאמות שהם צריכים לקבל. במיוחד הדגשתי כמה חשוב שישבו קרובללוח. לספיר חשוב שתוכל לצלם את החומר, תוספת זמן במבחנים או מבחן בע”פ והגשת ש.ב. באמצעות מחשב. לרועי- הפסקות במהלך השיעור והוראות ברורות וקצרות.
הבהרתי כמה חשוב לי להיות איתן בקשר. סיכמנו על יום בשבוע בו נדבר בטלפון וכן על קשר מייל קבוע לפי הצורך. מתפללת שזה יעבוד… כמובן שהתנדבתי להיות בוועד בשתי הכיתות. אני רוצה לגרום לבית הספר להיות מקום יותר ידידותי עבור כל המשפחה.
ולעניין אחר- אנחנו כבר כמעט שבוע עם טבלת העיצוב לבוקר ולערב. זה עובד כמו חלום! אומנם זה מצריך מאתנו, ההורים, לנצח על התזמורת, אבל הדברים זורמים ממש בקלות והילדים אפילו נהנים לבצע פעולות כדי להרוויח נקודות. בדרך, הם זוכים להמון שבחים מאתנו. אני חייבת להודות שהרבה יותר קל לי עכשיו לחבק ולשבח אותם.

8/9 שעורי בית עם טרמפולינה
בפגישה שלנו היום עם המאמנת נשמענו די מרוצים מהשינוי שחל בהתנהלות שלנו בבית. יחד עם זאת, בבי”ס לא הכל זורם על מי מנוחות. לרועי החלו להתעורר שוב קצת בעיות התנהגות ושניהם לא תמיד מאושרים להכין ש.ב. ולא תמיד ברור להם מהם השיעורים או מתי יש מבחנים.
למרות שדיברנו על ביה”ס,הנושא הראשון בפגישה היה שיפור היחסים בינינו ההורים לילדים. ההסבר של המאמנת: ככל שלילדים עם ADHD קשה יותר בבי”ס- חשוב יותר שירגישו טוב בבית. חשוב שירגישו מוכשרים, שייכים, תורמים וגם נהנים בבית. הדרך להשיג את זה היא בבילוי 1:1 של הורה-ילד, בילויים כיפיים של כל המשפחה ומילוי תפקידים עליהם יהיה אחראי כל ילד בבית. כמובן שאלו היו המשימות שקיבלנו..
הנושא השני היה התארגנות הילדים מהרגע שהם חוזרים מביה”ס ועד הערב. הכנו טבלת רצף כמו בבוקר ובערב. זה יצא קצת יותר מסובך בגלל החוגים והמורות הפרטיות ולכן השעות השתנו מיום ליום. דרך-אגב, המאמנת מאוד שיבחה אותנו על כך שלילדים יש מורות להוראה מתקנת שעוזרות להם להתגבר על הקשיים הלימודיים.
לגבי טבלת הצהריים- אחה”צ: החלטנו שבסוף כל שבוע בודקים את המטלות של השבוע הבא שכבר יודעים עליהן, כולל עבודות, בחנים, מבחנים, פרויקטים. קיבלנו מהמאמנת אוסף של לוחות שבועיים לפי ימים ושעות והבטחנו למלא בסוף כל שבוע לוח תכנון שבועי לשבוע שיבוא. בהתחלה משבצים את כל הדברים הקבועים ואז מוסיפים את המשתנים כולל תכנון מתי מתכוננים לבחינות או עובדים על הפרויקטים.
בטבלה די מפורט באיזה שעות כל ילד מכין ש.ב. המאמנת הדגישה את חשיבות ההפסקות הרבות בזמן הכנת השיעורים וציידה אותנו ב-2 טיימרים, אחד לכל ילד כדי שהילד ימדוד לעצמו פרקי זמן ללמידה/הכנת ש.ב. ולהפסקה (למשל אצל ספיר: 25 דק’ לימודים 10 דק’ הפסקה). בהפסקות, הציעה פעילות משחררת כמו טרמפולינה, תרגילי מתח או סתם הסתובבות בחצר. היא הציעה שספיר תנסה אוזניות כדי לנטרל רעשים. בנוסף, בחרנו מקום בבית להכנת השיעורים.

10/9 היום רכבתי עם הבת שלי על אופניים במשך שעתיים וחצי
היה ענק!! אח”כ היא הכינה שיעורים ממש כאילו אין לה ADD (-:

15/9 פעילות גופנית קבועה – הרגשתי כאילו אני בפגישה עם הרמב”ם
בפגישה היום אצל המאמנת הרגשתי כאילו אני בפגישה עם הרמב”ם. היא דיברה איתנו על אורח חיים בריא והסבירה שבאימון רואים את האדם כשלם ולא מתמקדים רק בפן אחד שלו. בכל מקרה, היא הדגישה כמה חשוב לאנשים עם ADHD לאכול נכון, לישון מספיק בלילה ולעשות ספורט. היא אפילו הציגה מחקרים מהספר “הניצוץ” של ג’ון רייטי, פסיכיאטר אמריקאי, על יתרונות הספורט עבור ADHD ובמיוחד של אימון גופני כמו ריצה ואומנויות לחימה. בחרנו בנושא של ספורט כמשימה להתמקד בה לשבועות הקרובים, כי זה נראה לנו קל יחסית. החלטנו על התעמלות בוקרבסלון, רבע שעה,לפחות 4 פעמים בשבוע, וכן למצוא ספורט קבוע לכל ילד שיוכל לעשות לפחות 3 פעמים בשבוע (אם כי רצוי ממש כל יום). נראה לי שאצל ספיר זה יהיה אופניים ואצל רועי כדורגל וג’ודו. ספיר כנראה תצליח להתמיד. אצל רועי אני הרבה פחות בטוחה. זאת, למרותשהוא זקוק לזה יותר. בית הספר הוא ממש מקום מייסר עבורו. הוא נדרש לשבת בשקט שעות כה רבות והמורות לא תמיד מעניינות…
בנוסף, ולאחר שסיפרנו מה קורה בביה”ס, המאמנת ביקשה שנארגן פגישה של כולנו, המאמנת, אלון ואני וצוות ביה”ס כדי לבנות תוכנית שלמה עבור רועי. התוכנית תתייחס לקביעת מטרות עבור רועי, עיצוב התנהגות בכיתה, טבלת עיצוב משותפת בי”ס-בית והתאמת הסביבה לצרכים שלו ככל שניתן, כולל הצורך לקום ולקבל הפסקות.

22/9 אני קצת נורמלית
אנחנו כבר חודש באימון. המצב ממש מעודד. יש עליות וירידות, אבל גם בבתים בלי ADHD יש, ואני מתחילה להרגיש בפעם הראשונה בחיי קצת “נורמלית” ואפילו ליהנות מהחלקים הלא נורמליים בבית שלנו שמלא בהמצאות, רעיונות ואף פעם לא משעמם… אני מרגישה שעלינו על המסלול הנכון 🙂

דילוג לתוכן