חנוכייה חברתית ו ADHD

פוסטים אחרונים

נתחיל במשחק, אותו אני נהנית לשחק עם מטופלים שמגיעים אלי בחנוכה: החנוכייה החברתית:

תוך שימוש בערכת המיומנויות החברתיות בתמונות, אני מבקשת מהמטופלים לבחור 9 כישורים חברתיים שיש להם והם גאים בהם ומבקשת מהם ליצור חנוכייה בעזרת הדוקים והקלפים (כפי שניתן לראות בתמונה).

אני מבקשת מהילדים לבחור מבין התשעה את הסופר-פאוור שלהם, את כוח העל החברתי שלהם ולספר איך הם פיתחו אותו ובאיזה מצבים הוא עובד לטובתם. למשל: כישור של יוזמה חברתית שעוזר להם לשמור על חברויות גם בתקופת הקורונה ואפילו ליצור חברויות חדשות שאולי לא היו נוצרות בתקופה רגילה.

אפשרות נוספת, עם ילדים, עמם אנו עובדים על התחום החברתי, היא לבקש מהילדים לבחור את כישור העל שלהם, עוד 4 כישורים נוספים בהם הם גאים וכן 4 כישורים שהיו רוצים לפתח.

נוכל לדבר על הכישורים אותם הם רוצים לפתח בכל אחד מימי החג ולהציע משימה שקשורה במימוש הקישור. למשל: לגבי הכישור ‘הכרת תודה’ מבקשים לרשום בפנקס 2 דברים או שמות אנשים להם הם מוקירים תודה. לגבי הכישור “יוזמה’ מגדירים מדרג של יוזמות חברתיות לביצוע תוך פרק זמן מסוים, כמו הזמנת חברה להליכה יחד לצופים (תנועות הנוער חוזרות לפעילות!!), הזמנה לפעילות מחוץ לבית, בתוך הבית וכו’.

כשאנחנו פוגשים ילדים ומתבגרים עם ADHD אנחנו יכולים לשים לב לאורות החברתיים שהם מפיצים סביבם: הם מצחיקים, אוהבים לעזור, מלאי אנרגיה, מגנים על החלש, יוזמים ועוד.

כדי שנוכל לעזור להם לשמור על הגחלת… וכדי לעזור להם לפתח כישורים חברתיים חסרים, חשוב מאוד שנהיה מודעים גם ל”מוקשים” בהם הם נתקלים, שעשויים לנבוע ישירות מהלקות בתפקודים ניהוליים שמאפיינת ADHD.
מודל 6 התפקודים הניהוליים של תומאס בראון יכול להוביל אותנו להבנה מדויקת של המקור לקשיים החברתיים ומכאן לדייק את מתן האסטרטגיות והכלים המתאימים. התפקודים הם:
1. הפעלה
2. מיקוד
3. ערנות ומאמץ
4. רגשות
5. זיכרון
6. פעולה

ניקח לדוגמה את הדס, תלמידת כיתה ח’, שהגיעה אלי לטיפול בגלל קשיים חברתיים. הדס, ספורטאית, מלאת מרץ, משקיענית (וגם מצליחה) בלימודים, מאובחנת עם ADHD, הגיעה בעיקר בגלל תחושות תסכול, אכזבה ועלבון קשים, שחשה ביחסים שלה עם בנות בכיתה ובשכונה.

היא סיפרה, כי פעמים רבות, מי שהיא מחשיבה כחברות טובות לא מתנהגות כמו “חברות טובות”. הן לא תמיד נענות להזמנות שלה, לא מגנות עליה בכל מיני מצבים מול מורים וילדים אחרים ולעיתים מדברות אליה בקוצר רוח או לא מקשיבות לה עד הסוף.

מתוך המפגשים עמה, שיחות עם המחנכת ועם ההורים, התברר, כי הדס מלאת רצון טוב, אוהבת מאוד לעזור לכל מי שנמצא בסביבתה והיא הרוח החיה והנלהבת בכיתה ובבית.
לצד זאת יש לה ציפיות גבוהות מאוד וכשהחברות לא עומדות בהן, היא נפגעת מאוד ומגיבה בעוצמות שאינן בפרופורציה למעשים. בנוסף, היא מדברת בד”כ בקול רם מאוד ויוזמת המון אירועים חברתיים בקצב שחברותיה לא יכולות לעמוד בו.

במונחים של המודל של תומאס בראון למעשה נוכל להתיייחס במפגשים עם הדס ל 3 תחומים: תחום הרגשות, תחום הפעולה ותחום ההפעלה.

 עפ”י בראון הקשיים הרגשיים העיקריים המאפיינים אנשים עם ADHD הם סף תסכול נמוך וקושי בוויסות החוויה הרגשית והביטוי הרגשי. ילדים ומבוגרים עם ADHD מדווחים על “פיוז קצר”, על מיקוד יתר בגורם המתסכל ולא בפיסות מידע אחרות רלוונטיות. הם עשויים להיכנס להצפה רגשית שמונעת מהם לראות מצבים בבהירות ולפעול מתוך שיקול דעת.

כשהעלינו את העניין למודעות של הדס והסברתי (גם להורים ולמורה), כי הרגשות הקשים שהיא חווה קשורים ל ADHD, הדס החלה להרגיש הקלה ולאט לאט התפתחה קבלה ומוכנות ללמוד כלים ואסטרטגיות לוויסות רגשי. עצם ההבנה העצמית של מקור הקשיים הועילו בהפחתת הסערה הרגשית.

התחום השני אליו התייחסנו אצל הדס היה תחום הפעולה שכולל יכולת לניטור, וויסות עצמי, ולפעול פעולה מווסתת.  כאן מדובר ביכולת להעריך נכונה מצבים שונים בחיים, להעריך את התנהגותנו או התנהגות האחרים, להחליט אם יש לפעול או להשהות תגובה ולפעול בהתאם. היכולת לנטר ולווסת, אם כן, תתבטא לא רק בלא להיות אימפולסיבי, אלא גם בלצאת ולפעול כשפעולה היא מה שנדרש בסיטואציה.
קשיים בתחום זה רלבנטיים, כפי אנו עדים לו עם הדס, גם במצבים חברתיים. בנסיבות חברתיות חשוב מאוד לעצור לפני שפועלים. למשל, הדס שהיא מלאת אנרגיות, מתישה את חברותיה עם יוזמות חברתיות תדירות. מבחינתה מינונים של שנים-שלושה מפגשים חברתיים ביום הם סבירים לגמרי. עבור החברות שלה פעם ביומיים-שלושה היה מתאים יותר.
שיחה על הנושא עם הדס עזרה לה מחד להיפגע פחות מקבלת סירוב על הצעותיה למפגשים וכן להפחתת ההצעות מצידה ושמירה על וויסות ואיזון.

מבחינת תחום ההפעלה, שמתייחס לקושי באתחול, ארגון ותעדוף מצאנו, כי הדס לא מתאפיינת בדחיינות וכי אין קשיים בהערכה של זמנים או בזבוז כספים. הקושי שלה היה בהבחנה בין עיקר וטפל. מבחינתה הכל היה חשוב והכל חשוב עכשיו. בהקשר החברתי הדס ניסחה את המטרות שלה ולפי המטרות החלה בהצבת יעדים חברתיים שהובילו ליוזמות מושכלות. במקום להזמין את החברות 3 פעמים ביום לפעילויות חברתיות, היא למדה לחשוב מראש על פעולות שיענו גם על הצרכים שלהן ולעשות סינון ובחירה עוד לפני שהיא פונה לחברות.

ההישענות, אם כן, על המודל של בראון אפשרה שיח ברור, פתוח ומבהיר לגבי הקשיים החברתיים עמם התמודדה הדס. הדבר אפשר להדס להבין את החוויות שעברו עליה, להבין את מקורות הקשיים, לקבל את עצמה וכך יכולנו בתוך הטיפול לבנות תכנית התמודדות מדויקת תוך רכישת הכלים והאסטרטגיות המתאימים ביותר.

 מטופלים ומתאמנים אחרים עם ADHD שמגיעים אלינו יכולים לבטא קשיים חברתיים שמקורם בתחום הקשב או העירנות והמאמץ. תחום הקשב מתייחס לכישורי מיקוד, שימור קשב, הטיית קשב למשימה– קשיים אלו גורמים לכך שהילדים או המבוגרים חשים “מחוץ לעניינים” בסיטואציות חברתיות, כיוון שהם מחמיצים פרטי אינפורמציה בשיחה או בכל פעילות חברתית אחרת. הם מתקשים, פעמים רבות, להתמקד בשיחה רבה משתתפים והתנהגותם עלולה להתפרש כמזלזלת או כמעידה על חוסר אכפתיות. בנוסף, תופעת מיקוד היתר (hyper focus), ששייכת גם היא לתחום המיקוד, עשויה לגרום גם היא לתלישות מהסיטואציה החברתיות ולהיתפס כתימהונית או כמזלזלת.
תחום העירנות והמאמץ מתייחס לקשיים ב וויסות העירנות, שימור המאמץ ומהירות עיבוד. לאנשים רבים עם ADHD יש נטייה לנמנום וקושי ‘לשמור על העיניים פקוחות’ כשהם מתבקשים לעסוק במשימה רוטינית שמצריכה ישיבה ושמירה על שקט.  בד”כ מדובר במשימות כמו קריאה, כתיבה או נסיעה בכבישים מהירים ללא גירויים מסביב. אם הפעילות החברתית אינה מספיק מעניינת עבור הילד או המבוגר, הדבר כמובן עשוי לפגוע בו חברתית. הוא עשוי להפגין שעמום ואף להירדם באמצע הפעילות וכמובן לא להיתפס כ”מסמר הערב”..
מצב נוסף הוא קצב עיבוד איטי במיוחד שיכול להתבטא באיטיות רבה בביצוע פעולות התנהלות יומיומיות בסיסיות. גם מצב זה עלול להפריע חברתית החל באיחורים לאירועים ומפגשים חברתיים וכלה בקושי “לזרום” ולעמוד בקצב של השיחות והפעילויות החברתיות.

לסיכום, היכרות שלנו, המטפלים, עם הגורמים הללו שמקורם בלקות, היא קריטית כדי שנוכל לעזור למתאמנים ולמטופלים עם ADHD להבין את מקור הקשיים וכדי לרכוש כלים ואסטרטגיות מדויקים להתמודדות. כך יוכלו להאיר בנרות חברתיים נוספים ולשפר את איכות חייהם והסובבים אותם.

 

ב 28/12/20 יום שני בשעה 9:30 נתחיל את המודולה השניה של קורס האימון הקוגניטיבי-התנהגותי ל ADHD, שמתמקדת באימון רגשי-חברתי. לשיחה לבדיקת התאמתכם לקורס מוזמנים ללחוץ כאן.

למידע ורכישת ערכת המיומנויות החברתיות בתמונות לחצו כאן.

דילוג לתוכן