Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
ד"ר איריס ברכוז logo
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

טיפול ביופידבק כתומך אימון ADHD

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

שיטות ביופידבק לתמיכה באימון ADHD

ד"ר איריס ברכוז, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מאמנת ADHD בכירה,
מנחת סדנאות אימון ומפתחת משחק האימון "בקצב הלב"

חוסר שליטה וכן קושי בשליטה או החשש לאבד שליטה הן תחושות מוכרות מאוד לילדים, מתבגרים ומבוגרים המאובחנים עם ADHD. לעיתים קרובות הם מגלים קושי בשליטה וויסות רגשות, כמו כעס או פחד, קושי בשליטה או בוויסות תגובות, קושי בשליטה בדחפים, חרדות ואף קשיים בהירדמות. הביופידבק או בשמו העברי, משוב ביולוגי, שהוכח כמסייע למגוון רחב של בעיות בקרב פרטים בכל הגילאים, נמצא כיום בשימוש הולך וגובר לסיוע בסימפטומים הנ"ל. מדובר בשיטת טיפול המבוססת על קבלת משוב אובייקטיבי למטופל מגופו שלו. המטופל מתחבר לסנסורים של מדדים פיזיולוגיים כמו דופק, הזעה בידיים, טמפרטורת גוף ועוד. דרך התבוננות במדדים אלו, ובשילוב טכנולוגיית מחשבים מתקדמת, שכוללת ישיבה מול מסך המחשב, המטופל לומד לזהות, "לקרוא" את מידת הלחץ או המתח בה הוא שרוי. בנוסף, דרך התבוננות המטופל במדדים, למשל, בעליה או ירידה של מידת ההזעה שלו בידיים, הוא לומד  לזהות גם תחושות שהוא חש בגוף שמקדימות מצב לחץ ואז לאט אט לשלוט במצבי לחץ ודחק אלו ולהביא את עצמו לרגיעה.

יניב, בן ה-13, תלמיד כיתה ח', נער בעל רמת IQ גבוהה, מאובחן עם ADHD, דיסלקציה וטיקים, הגיע אלי לאימון קוגניטיבי-התנהגותי בשל קשיים התנהגותיים וחברתיים משמעותיים. ההורים דיווחו על קשיי משמעת חמורים והתפרצויות זעם, בעיקר בבית הספר, אך גם בבית מול אחיו. הוא התחצף מאוד למורים, התפרץ בזעם בכיתה ובחצר בית הספר והיה מעורב בקטטות.

לאחר שלב ההיכרות וההעצמה הראשוני התפנינו, יניב ואני לבירור מקיף לגבי אופיו המדויק של הסימפטום איתו הגיע- כלומר התקפי הזעם, ההתפרצויות והאלימות הפיסית. הסתבר כי תדירות ההתפרצויות יכולה להיות של מס' פעמים בשבוע והן מופיעות לאחר אירועים שיניב מפרש אותם כהתגרות בו או כביטוי של חוסר כבוד כלפיו. יניב תאר כי התחושות הגופניות היחידות עליהן הוא יכול לדווח בזמן ההתפרצות הן דפיקות לב מהירות. בבדיקה של המחשבות הנילוות לסימפטום, הסתבר כי יניב עסוק במחשבות כמו: "איך הוא מעז לדבר אלי ככה", "מה הוא חושב? שאני דפוק?". נמצא כי הרגש השולט הוא כעס, עצבים ולפעמים עלבון. ההתנהגות השלילית אותה רצה יניב לשנות היתה, למעשה, תוצאה של אותן מחשבות ורגשות.

בשלב השני יצרנו את הפרופיל הפסיכו-פיסיולוגי של יניב. נערכה מדידת baseline של דופק ושל רמת מוליכות העור. בשלב זה גילתה המדידה במכשירי הביופידבק, כי ליניב יש נטייה פיסיולוגית ל"הצתה מהירה" וכי הוא מגיע בפרק זמן קצר לרמת מתח גבוהה מיד לאחר גירוי מלחיץ (כמו שאלה מביכה). לצד זאת, כשהתבקש להשתמש בטכניקות שהוא מכיר מניסיון העבר להרגעה, נמצא כי יש לו יכולת פיסיולוגית טבעית טובה יחסית להרגיע את עצמו תוך פרק זמן קצר.

הסברתי ליניב על ה"משולש הקוגניטיבי-התנהגותי", כלומר על הקשר בין הפירושים, המחשבות שאנו יוצרים לגבי אירוע מסוים שקרה לנו (כמו למשל, כשילד בכיתה אומר לנו מילים מעליבות), התחושות והרגשות, שהוא מעורר, וההתנהגות שהיא תגובה לאותם רגשות ומחשבות. באימון קוגניטיבי-התנהגותי המיקוד הוא על שלושה אספקטים: גופני, קוגניטיבי והתנהגותי, שקשורים זה בזה. דרך השימוש בביופידבק אנו מתמקדים באספקט הגופני ומלמדים את הגוף להגיע למצב של רגיעה. כשמערכת הרגיעה בגוף פועלת, הדבר מקל על המתאמן להתחיל למקד את החשיבה בכיוונים יותר חיוביים ופחות בכיוונים מעוררי חרדה ומתח. כלומר, שינוי התגובות הפיסיולוגיות שמושג באימון משפיע על תהליכים רגשיים וחשיבתיים.

כשיעורי בית, התבקש יניב לבצע ניטור של אירועים משמעותיים שקרו לו במשך השבוע והמחשבות, הרגשות וההתנהגות שליוו את האירועים.

בשלב השלישי הגדיר יניב את מטרות האימון: ירידה בהתפרצויות של אלימות מילולית לפעם בשבועיים וירידה לפעם בחודש של ההתפרצויות עם אלימות פיסית.

השלב הרביעי כלל לימוד של טכניקות רגיעה

יניב למד להשתמש בטכניקות של נשימה סרעפתית (נשימת בטן), הרפיית שרירים, דמיון מודרך ואימון אוטוגני (בהמשך הוא למד כי הרפיה נשימתית היתה היעילה ביותר עבורו). שיעורי הבית כללו תרגול של טכניקות ההרפיה לפחות פעמיים ביום.

בנוסף, הוא התבקש להקשיב למה קורה לו בגוף לפני שהוא מתפרץ. אלו סימנים הגוף שלו משדר לו כשמתקרב פיצוץ. בהדרגה הוא למד לזהות תחושות של רעד בידיים וחום בפנים כמבשרות התפרצות. כלומר, אם קודם הוא דיווח כי התנהגות מסוימת בסביבה ("המורה שוב מתעלמת ממני") גרמה לו להתפרצות זעם פתאומית ללא שליטה, הרי שבהמשך האימון,  התרגול בביופידבק עזר לו להבין שהגוף שידר "אותות מצוקה" מקדימים.

בשלב הבא, הוא שלב ההכללה, ביקשתי מיניב לנסות להרגיע את עצמו מול מסך הביופידבק, כשאני מקשה עליו בדרכים שונות. הסחתי את דעתו במשפטים כלליים, אח"כ במשפטים מלחיצים שקשורים באירועים הסוערים שקרו לו לאחרונה ולבסוף בדמיון מודרך של האירועים שגרמו לו להתפרצויות זעם. כך למד יניב להכליל את השימוש בטכניקות ההרפיה למצבי לחץ ודחק מהעולם האמיתי ולהשתמש בהן בזמן אמת. הוא למד להשתמש בטכניקות ההרפיה או בטכניקות קוגניטיביות מיד כשחש תחושות פיזיות שמבשרות התקף או כשמחשבות שליליות חלפו במוחו.

בשלב הפרידה והסיום נערכה גמילה הדרגתית ממכשיר הביופידבק. נערכו בדיקות כדי לבחון את רמת המודעות של יניב לרמזים גופניים פנימיים ואת יכולת הקישור שלו לעד כמה הוא מתוח או רפוי כפי שנמדד בביופידבק.

עם סיום הטיפול, ניכר היה כי יניב הצליח להשיג שליטה טובה על התנהגותו ותדירות ההתפרצויות פחתה במידה ניכרת. הוא למד להשתמש ביכולת ההרגעה של הגוף כדי להתמודד עם מצבים מאיימים. כמו-כן, יניב למד להתמודד עם המחשבות השליליות שהיו אופייניות לו ולהרחיב את הרפרטואר שלו לפתרון בעיות. למשל, תגובותיו האימפולסיביות התחלפו בעצירה לצורך נשימה ובסיעור מוחין של אפשרויות שונות לתגובה, שקילת היתרונות והחסרונות של כל פתרון ובחירה מושכלת של הפתרון המועדף. בנוסף, חל שיפור בתפקודו הלימודי והחברתי. הדימוי העצמי שלו עלה והוא הצהיר שבניגוד לתחושותיו הקודמות כי הוא בשולי החברה והחברה "הנורמלית" דוחה אותו, הוא מרגיש כיום שייך ומקובל כאחד מכולם, הן מצד חבריו לכיתה והן מצד צוות המורים

לסיכום- מהו סוד ההצלחה של ביופידבק עם ילדים ומבוגרים עם  ADHD?

ילדים עם ADHD זקוקים לסיפוק מיידי, חווית הצלחה ואישורים על הצלחה. הדבר מסתייע בטיפול ביופידבק באמצעות מרחב התמרון שיש למטפל המאפשר לו לשלוט ברמת הקושי בהתאם לרמת השליטה הפיסיולוגית שהושגה. מובן, כי חווית ההצלחה של שליטה בתגובות הפיסיולוגיות בונה באופן חוויתי ועוצמתי תחושה של שליטה עצמית ואף תחושה של שליטה במצב.

חשוב לציין, כי תוכנות הביופידבק כוללות משחקים וסרטים ומועברות דרך מסך המחשב. הדבר מעלה את מידת האטרקטיביות של השיטה עבור ילדים ומתבגרים.

בנוסף, באימון קוגניטיבי-התנהגותי נעשה שימוש בקשר גוף-נפש. לאינדיבידואלים עם ADD או  ADHD וכן לתלמידים המאובחנים עם לקויות למידה יש נטייה לחשיבה שלילית, לדיבור פנימי שלילי. באימון קוגניטיבי-התנהגותי המתאמן לומד לזהות את דפוסי החשיבה השליליים והשימוש בביופידבק תוך כדי למידה של טכניקות הרפיה והרגעה מאפשר למתאמן לעשות שינוי אמיתי ועוצמתי בדרכי החשיבה. הפניות הפיזיולוגית, הרוגע של הגוף, הוא חיוני כדי לאפשר את השינוי בחשיבה ובהתנהגות וכך, השימוש בביופידבק מאפשר למתאמן לעבור מדיבור פנימי שלילי ומחשבות אוטומטיות לדיבור פנימי חיובי, בחינת אירועים מתוך פרספקטיבה חיובית, לקיחת יוזמה ואחריות וציפייה מראש לסוף חיובי.
בנוסף, הרגיעה הפיסיולוגית מאפשרת למתאמן לעשות את השינוי ההתנהגותי. הרוגע בגוף והחשיבה החיובית באים לידי ביטוי בהתנהגות רגועה יותר ורמת ההתפרצויות, הווכחנות או ההתנהגות האלימה יורדים במידה משמעותית.
בנוסף, כשהמתאמנים נמצאים במצב גופני רגוע יותר, החשיבה היא חיובית יותר ויש יותר מוכנות להתחיל ולנסות התנהגויות שבעבר היתה הימנעות מהן, כמו למידה למבחנים, תכנון זמן, קביעת סדרי עדיפויות, סידור החדר וכו'.

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

קשיי שינה ו ADHD
קשיי שינה ו ADHD

קשיי שינה – סוגים, סיבות וטיפול בקרב ADHD השבוע הגיעה אלי נערה בת 17 עם ADHD לקראת צו ראשון וסיפרה על הפחד

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן