קבלת החלטות ו- ADHD

פוסטים אחרונים

“איזו הקלה. ירדה לי כזאת אבן מהלב! יעל נכנסה להריון! בכך היא שמה קץ להתלבטויות האינסופיות שלי: האם להתחתן בכלל? האם היא האחת?” זה נגמר! מתחתנים וזהו! חגי, בן 35.
“איזו חולצה כדאי לי לקנות? את הכחולה או את השחורה? השחורה מתאימה לי מאוד ותלך כמעט עם כל דבר, אבל היא פחות מיוחדת. כ”כ קשה לי להחליט. אני עומדת מול המראה בחנות כבר שעה וחצי ולא מצליחה להגיע להחלטה. אני אצלם את עצמי בשתיהן, אשלח לאחותי את התמונות ואבקש ממנה שתעזור לי להחליט.” דנה, בת 24.
מסתבר שקבלת החלטות היא מלאכה לא פשוטה עבור אנשים רבים ובמיוחד בקרב בעלי ADHD. אפיון נוסף של בעלי ADHD הוא שהחלטות כמו, ‘איזה סנדביץ’ לקנות בקפיטריה’, ‘איזו מחברת תתאים לשיעור חשבון’, או ‘באיזה צבע חולצה לבחור’ נדמות הרות גורל ועשויות לגזול זמן או מאמץ ממש כמו החלטות באיזה ישוב לגור, מי בת הזוג שמתאימה לי או חוג הלימוד בו כדאי להמשיך ללימודים גבוהים.

הקושי אצל בעלי ADHD בקבלת החלטות, נובע ממספר סיבות: מחד, לחלקם יש אימפולסיביות והם עלולים לפעמים לקבל החלטות מהירות מדי ולא שקולות. מצד שני, הם עלולים למצוא את עצמם מבלים דקות ארוכות, ימים ואפילו שנים בניסיון להגיע להחלטה הטובה ביותר. ברקע עומדים קשיים אופייניים ל-ADHD, בד”כ קשיים בתפקודים ניהוליים, שכוללים קושי בפתרון בעיות וקושי בהתמודדות עם תסכול. בהקשר של קבלת החלטות הקשיים הנ”ל יתבטאו בקושי לוותר על שפע האפשרויות הנותרות כשנבחרה האחת, נטייה לדחות משימות מונוטוניות, מעצבנות או מפחידות, קושי להבחין בין עיקר לטפל, והאמונה, כי כל החלטה שהם מקבלים היא גורלית ומשמעותית.
מה עושים?
למתאמנים עמם אני עובדת אני מציעה מעין תרשים זרימה לקבלת החלטות, שפיתחתי, ומצאתי כי הוא יעיל ברוב המקרים:

1. האם מדובר בהחלטה חשובה-חשובה מאוד שתשפיע על עתידי בטווח הבינוני והרחוק?
אם התשובה היא לא- נמשיך לשלב הבא:

2. דמיון מודרך– בשלב זה מבקשים מהמתאמן לצייר לעצמו תסריטים עתידיים לטווח הקרוב עפ”י אפשרויות הבחירה ביניהן מתלבטים. למשל: יעל מתלבטת איפה כדאי להחנות את הרכב: חניה קרובה מאוד ב- 30 ש”ח או חניה רחוקה שעולה 20 ש”ח, אליה תצטרך לצעוד על העקבים הגבוהים שלרגליה. מה לבחור? ההתלבטות יכולה לגזול דקות ארוכות ומאמץ מנטלי רב ומייגע, במיוחד כיוון שרק אתמול קיבלה החלטה לחסוך ולהפסיק לבזבז. באימון, יעל למדה לעצום עיניים ובתהליך של דמיון מודרך “לראות” את עצמה בעתיד, בעוד עשרים דקות מעכשיו.
אופציה א’: חניה קרובה: ‘אני כבר 15 דק’ באולם ההתכנסות לפני ההרצאה. עם חיוך, נראית טוב, מפטפטת עם אחד ממארגני הכנס, מוצאת שמחלקים קפה ועוגיות, כך ש-10 השקלים הנוספים ששילמתי על החניה מתקזזים..’
אופציה ב’: חניה רחוקה: ‘מגיעה בשנייה האחרונה, מזיעה עם יבלת בזרת ימין וכאבים בקרסול שמאל. מגלה שיש קפה, אך כבר אין לי זמן לשתות..’. התשובה ברורה.

3. אם התשובה לשאלה בסעיף 1 היא כן, ומדובר בהחלטה שיש לה משמעויות רחבות יותר, נגיע לשימוש בדמיון מודרך בשלב מאוחר יותר. לפני כן, כדאי לבחון, אם אפשר, גורמים שונים שקשורים בקבלת החלטה מושכלת, לאסוף מידע רלבנטי ולבחון את התאמת הבחירות השונות לערכים של המתאמן. למשל, רועי, בן 23, מתלבט מאוד לגבי המשך לימודיו. האם ללמוד ארכיטקטורה או רפואה לאחר שהתקבל לשני החוגים (כן, גם לעשירים יש צרות..). כדי לעזור לו בקבלת החלטה שתהיה נכונה עבורו השתמשנו בטכניקה שנקראת grid analysis
בטכניקה זו יוצרים טבלה ובה אפשרויות הבחירה השונות מופיעות כשורות והגורמים אותם רוצים לקחת בחשבון מופיעים בטורים. לכל גורם, המתאמן בוחר משקל או משמעות. כלומר, במקרה של רועי מדובר בשתי אפשרויות בחירה: לימודי ארכיטקטורה ולימודי רפואה (אפשר כמובן להוסיף אפשרויות בחירה לפי הצורך). לפי השיטה, רועי צריך לבחור כעת משתנים או גורמים, אותם יבחן כדי להגיע להכרעה. מצאתי, כי חשוב מאוד לכלול בין הגורמים את הערכים של המתאמן שרלבנטיים להחלטה כמו גם משתנים נוספים.
הערכים של רועי הם: הצלחה, עזרה לזולת, משפחה, הומור, עניין, אסתטיקה ויושר. מתוכם הוא בחר 4 ערכים רלבנטיים להחלטה שלעיל: הצלחה, עזרה לזולת, אסתטיקה ועניין. בנוסף לערכים, בחר בעוד 3 גורמים נוספים שרלבנטיים עבורו כדי להגיע להחלטה: משך הלימודים, מיקום האוניברסיטה (מעדיף באזור ת”א, שם הוא מתגורר עם חברתו) והוצאה כלכלית צפויה במהלך הלימודים.
לאחר שנבחרו הגורמים הרלבנטיים, במקרה של רועי, 7 גורמים, רועי התבקש לכמת עד כמה תצליח כל אחת מ-2 האפשרויות לספק או לממש בצורה טובה ובסקלה של 5-0 את 7 הגורמים.
למשל, רועי תופס את מקצוע הרפואה כמקצוע שיאפשר לו לממש את הערך של “נתינה לאחר” ברמה גבוהה מאוד. לכן, הוא נתן את הציון 5 ללימודי רפואה תחת הערך של “נתינה לאחר”. גם כארכיטקט יוכל לבטא נתינה, אך הרבה פחות, ולכן עבור האפשרות של “לימודי ארכיטקטורה” המימוש של הערך “נתינה לאחר” הוא רק 2. לגבי הערך “הצלחה”, רועי רואה את עצמו כמוכשר יותר במקצועות מתחום ההנדסה מאשר במקצועות מתחום הביולוגיה ולכן הוא סבור, כי יש סיכוי רב יותר לממש את הערך “הצלחה” במקצוע הארכיטקטורה.
כל הנתונים מוצגים בטבלה 1.

טבלה 1:

גורמים:
נתינה
לאחר
אסתטיקה
 עניין
הצלחה
משך
הלימודים
מיקום
האוניברסיטה
הוצאה כלכלית
במהלך הלימודים
סה”כ
משקל
לימודי
ארכיטקטורה
2
5
5
5
3
2
3
לימודי
רפואה
5
0
4
3
0
5
1

השלב הבא, מוצג בטבלה 2. רועי התבקש להחליט על המשקל היחסי שהוא נותן לכל אחד מהגורמים על סולם של 5-1 לפי המדד של עד כמה הגורם חשוב לו. המשקלים השונים נכנסו לטבלה ולאחר מכן הכפיל רועי עבור כל גורם את הציון שנתן לכל גורם במשקל שלו. למשל, המשקל של “נתינה לאחר” הוא 4. לכן הציון של נתינה לאחר באפשרות של לימודי ארכיטקטורה היא 2X4, כלומר 8. לבסוף, רועי סיכם את המכפלות לאורך השורה עבור כל גורם והתקבל הציון הסופי והמכריע לגבי 2 האפשרויות. ניתן לראות באופן ברור, כי התהליך הוביל לבחירה בלימודי הארכיטקטורה.

טבלה 2:

גורמים:
נתינה
לאחר
אסתטיקה
 עניין
הצלחה
משך זמן
לימודים
מיקום
האוניברסיטה
הוצאה כלכלית
במהלך הלימודים
סה”כ
משקל
4
5
5
3
4
2
1
 
לימודי
ארכיטקטורה
8
25
25
15
12
4
3
92
לימודי
רפואה
20
0
20
9
0
25
1
75

התהליך שתואר לעיל הוא תהליך שניתן להפעיל בו שיקולי דעת רציונליים, לאסוף מידע רלבנטי (כמה זמן נמשכים הלימודים, אלו כישורים צריך, כמה עולים הלימודים וכו’), ולכמת את חשיבות הנתונים. במקרים כאלה בהחלט נכון לקבל החלטה על סמך הנתונים הרציונליים והאובייקטיביים. לאחר התהליך המחושב שתואר לעיל, ניתן בהחלט להוסיף גם דמיון מודרך של רועי בעוד כעשר שנים. הדמיון המודרך יכול להיעשות באופן חופשי או פעמיים, עם כל אחת מהאופציות.
כאשר אין מספיק נתונים רציונליים או מדידים יש להקשיב ללב ולאינטואיציה.
בכל מקרה חשוב, ככל הניתן, לקבל החלטות כשנמצאים במצב “הנכון”. רגועים, רעננים ושבעים! במיוחד בקרב בעלי ADHD התפקוד הקוגניטיבי יורד שכנמצאים במצב של עייפות או רעב (זוכרים את עשיו שהחליט למכור את הבכורה בעבור נזיד עדשים?) והדבר גורם להחלטות פזיזות ואימפולסיביות
ועוד הערה לסיום, מומלץ מאוד לקבוע מראש דד-ליין לקבלת ההחלטה ומהרגע שההכרענו- להשלים עם הבחירה ולא לפתוח אותה לדיון עם עצמנו שוב ושוב ושוב. זיכרו כי, “אין דבר מעייף יותר מאי-החלטה” (ברטרנד ראסל)
מאחלת לכם שנה נהדרת, מוצלחת עם החלטות מזהירות שלא תתחרטו עליהן…

דילוג לתוכן