דמיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם עם נטייה לחרדות, ובעיקר סובלים מחרדת ביצוע.
כלומר, אתם חווים תחושות גופניות של לחץ, כמו, דפיקות לב, רעידות, הזעה, בלבול, הסמקה ועוד במצבים בהם יש חשש מפני כישלון במשימה כלשהי ויש צורך להוכיח לעצמכם ולאחרים "למה אתם מסוגלים". דוגמות לחרדת ביצוע הן חרדת בחינות וחרדה חברתית. חרדת ביצוע עשויה לגרום לכם סבל רב, להוריד את יעילות התפקוד ואפילו לשתק אתכם ולגרום לחוסר תפקוד.
אם מדובר בחרדת בחינות, הסבל ותחושת המועקה עשויים להתחיל ימים ואפילו שבועות לפני הבחינה והציונים עשויים לשקף יכולת נמוכה בהרבה מהיכולת האמתית שלכם. אם זוהי חרדה חברתית המצוקה תבוא לידי ביטוי כמעט בכל תחום בחיים, כיוון שכמעט כל סיטואציה היא חברתית. למשל, תסבלו מפחד לדבר בציבור או לדבר עם זרים, לפגוש אנשים חדשים, ופחדים הקשורים לעשייה כדוגמת כתיבה, אכילה או שתייה בציבור.כעת, דמיינו שיש לכם ADHD. אתם מוסחים בקלות ע"י גירויים מסוגים שונים, החשיבה שלכם אסוציאטיבית ומגיעה למחוזות רחוקים, אתם תנועתיים וחסרי מנוחה. טוב, לפחות בורכתם בדמיון עשיר ויצירתי…
ועכשיו דמיינו שיש לכם גם ADHD וגם חרדת ביצוע, פוביה ספציפית או כל חרדה אחרת. מצבכם לא פשוט כלל. מניסיוני בקליניקה כפסיכולוגית וכמאמנת לבעלי ADHD ולחרדות, אני מוצאת כי שתי התופעות חוברות יחד פעמים רבות ולא זו בלבד, אלא שהן מעצימות האחת את הסימפטומתולוגיה של האחרת.
במחקר מ-2006, שנערך ע"י ד"ר איריס מנור וד"ר נעמי וורמברנד, בו נבדקו 48 סטודנטים בעלי ליקויי למידה,% 93 מהם עם ADHD , נמצא כי 69% מהם סובלים מחרדה, ו- 35% סובלים מחרדה חברתית. במחקר אחר שנערך בהמילטון, קנדה במרפאת חרדה וצוטט ע"י ואן אמרינגטן, נמצא כי מתוך 264 מטופלים שהגיעו למרפאת החרדה, 37.5% מהם אובחנו עם ADHD. נתון מעניין נוסף הוא כי ההפרעה הקומורבידית השכיחה ביותר עבור המטופלים במרפאת החרדה עם ADHD היתה חרדה חברתית ושכיחותה באוכלוסיית ה-ADHD עמדה על 58%.
ראשית, שני המצבים, חרדה והפרעת קשב יכולים להיות קומורבידיים מבחינה גנטית.
במקרים אחרים, מאפייני ה-ADHD יכולים לעודד הופעה של תסמיני חרדה. מתוך ההגדרה, בעלי ADHD סובלים מקשיי ארגון והתארגנות, אימפולסיביות, קושי בשליטה בדחפים וקשיי קשב. כל הסימפטומים הללו פוגעים בתפקוד היומיומי, ביחסים בינאישיים, בתפקודים לימודיים ובביצועים בחיי העבודה. למשל, תלמיד בי"ס או סטודנט עלול לשכוח שיש לו מבחן, שעליו להגיש עבודה או לדחות את המשימות לרגע האחרון. יש קושי בתכנון וניהול זמן, בשמירה וארגון חומרי הלימוד ואפילו בתכנון שעות שינה, זמן הליכה לישון והתעוררות בבוקר. כיוון שכל הסימפטומים הללו קשורים בהצלחה לימודית, אם התלמיד מייחס חשיבות ללימודים ושואף להצליח, יש סיכוי רב יותר שתתפתח חרדה. המאפיינים של ADHD במיוחד בקרב אנשים שאפתניים גורמים ללחץ ואז מתפתחת פעמים רבות תחושה של "גזר דין ממשמש ובא", כי "בטח שכחנו משהו חשוב". כך, מתגבר הסיכוי שיתפתחו חרדות. בנוסף, מחשבות חרדתיות במוח עם ADHD מסיחות את הקשב במידה רבה ואף מייצרות את תופעת הבלק אאוט. היצירתיות והדמיון המפותח, שמאפיינים בד"כ הפרעת קשב, יתרמו בתורם את תרומתם להיווצרותם של תסריטים קטסטורופליים משוכללים שיעמיקו את החרדה.
חרדה יכולה גם להתערב ולהשפיע לרעה על טיפול ואימון ADHD. זאת, כיוון שהמוח החרד והחשיבה השלילית מעודדים קיבעון וחוששים ומתנגדים לשינויים. כתוצאה, יש קושי להרפות מהרגלים ישנים וקושי להסכים ללמוד אסטרטגיות חדשות ומועילות.
מה עושים? איך מטפלים?
חרדה מתבטאת, קודם כל בגוף. גוף של אדם חרד הוא גוף דרוך שנכון להגיב על שלל איומים, שמבחינתו ממשמשים וקרבים בכל רגע. הגוף מגיב בדופק מהיר, הזעה בכפות הידיים והרגליים, תחושת חום/קור בגוף וכו'. הימצאותה של הפרעת קשב מגבירה עוד יותר את חוסר השקט הגופני. לפיכך, הצעד הראשון, ההכרחי והמשמעותי ביותר הוא להרגיע את הגוף . כשהגוף הופך רגוע יותר אפשר להתמודד באופן יעיל יותר עם המחשבות החרדתיות וכן עם מאפייני הקשב. הדרך שבד"כ קל יותר ויעיל יותר לפתוח בה להרגעת הגוף בקרב בעלי ADHD, היא דרך פעילות ספורטיבית. דוגמות לפעילויות כוללות: קפיצה בטרמפולינה, משחק כדורסל או כל משחק אחר בכדור, הרפיית שרירים, ריצה קלה או קפיצה במקום.
לאחר מכן, כשהגוף משתחרר מעט, יש יותר פניות ללימוד טכניקות איזון פיזיולוגי אחרות, כמו למשל, טכניקה של נשימת בטן (נשימה סרעפתית), דימיון מודרך, אימון אוטוגני וטכניקות מעולם ה- mindfulness.
בשלב הבא, כשהגוף רגוע, המוח פנוי יותר ללמידה. כעת אפשר לעבור לטכניקות קוגניטיביות, שמטרתן הסתכלות אחרת, יעילה ומקדמת על הבחינה, הסיטואציה החברתית או כל גורם מאיים אחר. לאדם חרד יש בד"כ סידרה של אמונות והנחות שליליות לגבי עצמו, העולם והעתיד. בתהליך טיפול בחרדות ובאימון עוזרים לו לערער את האמונות הללו.
במקביל, החלק ההתנהגותי כולל חשיפה הדרגתית למצב המאיים. במקרה של חרדת בחינות, אם התלמיד נוקט בהימנעות ולא לומד כלל, או אף לא ניגש לבחינות נחשוף אותו, לדוגמה, לתקופות קצרות ומוגדרות של למידה או לכך שהוא ניגש לבחינות, תחילה בדמיון, אח"כ אצלנו בחדר, בהמשך בחדר מורים ולבסוף בכיתה.
מובן, כי לפי הצרכים הייחודיים של כל תלמיד יש לשלב אסטרטגיות למידה ואסטרטגיות תכנון וניהול זמן. התלמיד לומד להכיר את אופנות הלמידה העיקרית שלו, חזותית, שמיעתית, או קינסטטית וכן את התנאים האידאליים עבורו ללמידה. למשל, יש שיוכלו ללמוד במיטבם כשהם מאזינים למוסיקה מסוימת, אחרים יאזינו לחומר כשהוא מוקלט בנגן תוך כדי הליכה בפארק, אחרים יכולים ללמוד רק עם חברים ואחרים זקוקים לחדר שקט במיוחד. חשוב, כמובן, לבדוק את יעילותם של סטימולנטים או תרופות אחרות כדי להקל על קשיי הקשב.
פעמים רבות נשלב גם שינוי של הרגלי אורח חיים, כולל שינוי הרגלי אכילה, שינה, הכנסת פעילות ספורטיבית כשיגרה וכן פעילויות מהנות ללו"ז. בעבודה עם ילדים ומתבגרים נשלב בתהליך גם את סביבת הבית וביה"ס.
מטרת המאמר הנוכחי, היא להצביע על השכיחות הגבוהה של חרדות בקרב בעלי ADHD , על הצורך בטיפול הולם בשתי ההפרעות ועל אפשרויות הטיפול. לפחות חלק מהחרדות, ובעיקר חרדת ביצוע מתפתחות כתוצאה ישירה ממאפייני הפרעת הקשב. זוהי סיבה נוספת לטפל בהפרעת קשב בגיל צעיר ככל האפשר כדי למנוע או לפחות לצמצם את ההפרעות הנלוות. בכל מקרה, בשל ההיקרות הדואלית של ADHD והפרעות חרדה, חשוב לעקוב אחר בעלי ADHD ולבדוק את הצורך גם בטיפול בחרדות כשאלו יופיעו.
