אופססס…. על אימפולסיביות וחיי חברה

מכירים את האימפולסיבי הראשון? זה שמסופר עליו בספר בראשית? אותו אחד, שחזר עייף ורעב משדה הציד והיה מוכן למכור אפילו את בכורתו ללא היסוס בעבור נזיד עדשים?
אבל למה להרחיק עד עשיו?
אוסיין בולט בריצת 100 המטרים באליפות העולם באתלטיקה 2011 פספס את הניצחון הברור, התהילה והכסף רק בגלל שמיהר לשעוט קדימה בלי שחיכה להזנקה.
אפשר למנות עוד אינסוף מקרים בהם אימפולסיביות יכולה להיות הרת גורל עד מאוד (ודרך אגב, אותה אימפולסיביות, מן הסתם, גם הצילה את עשיו בשדה פעמים לא מעטות).
אבל גם כשהיא לא חורצת גורלות, בתחום חיי החברה, אימפולסיביות יכולה לגרום נזק ולהשאיר את האימפולסיביים מאחור מבחינה חברתית.
ניקח לדוגמה את אלונה, ילדה בת 11, חכמה, יפה, מוכשרת ועם ADHD בעל מרכיב אימפולסיבי בולט. לאלונה יש גם תכונות של מנהיגה. היא נהנית לנהל, לסחוף אחריה, ליזום.
אלא מה? ברגע שהיא נתקלת באירוע חברתי שמתסכל אותה, היא מתקשה מאוד לנהל את התסכול ולהתמודד אתו ואז מגיבה באופן אימפולסיבי. לעיתים היא עושה פירוש לא נכון של המצב ומייחסת כוונות שליליות להתנהגויות של אחרים, גם אם נעשו בטעות. כתוצאה, היא מגיבה בצעקות, האשמות, ניסיונות "לחנך" את הצד השני, ניתוק מגע וכו'. התנהגויות אלו מזיקות לה מאוד מבחינה חברתית ומותירות את הצד שממול מופתע מעוצמת התגובה. אם זה היה קורה פעם פעמיים, הרי שהחברות והחברים היו עוברים הלאה, אבל במקרים בהם ההתנהגות חוזרת ונשנית נגרם נזק חברתי משמעותי.

אז מה עושים? איך מתמודדים?

• ראשית, בתהליך האימון/טיפול, אנו מעלים את נושא האימפולסיביות למודעות. מסבירים על התופעה, מבהירים, כי אימפולסיביות היא אחת מהמאפיינים של ADHD , מלמדים באמצעות תרגילים חווייתיים איך אימפולסיביות עלולה להזיק לנו במישורי חיים שונים ומסייעים למטופל/מתאמן לקבל את עצמו עם האימפולסיביות. חלק מתהליך הקבלה כולל גם את ההבנה, שכפי הנראה, יהיה קשה להגיע לשליטה מלאה באימפולסיביות, אך אפשר יהיה עם אימון נכון לשפר במידה משמעותית את המצב.
• בהקשר לזה, נזכיר כי, מודעות עצמית להתנהגויות אימפולסיביות וקבלה עצמית של העניין מסייעות מאוד ללמוד לומר "אני מצטער". מיומנות זו היא חשובה ביותר, כיוון, שכפי שצוין, מעידות עדיין יהיו והבעת סליחה לגבי התנהגויות אימפולסיביות משקפת לצד השני אכפתיות וחיבה ובכך מונעת הידרדרות של הקשר.
• בתהליך האימון, המטופלים לומדים טכניקות של שליטה בתסכול וויסות רגשי. לשם כך, נעשה שימוש בשילוב של טכניקות קוגניטיביות וטכניקות הרגעה של הגוף. המטופלים לומדים להרגיע את הגוף ובכך משדרים למוח כי מותר לפרש אירועים באופן חיובי יותר. במקביל הם לומדים לפרש ולנתח אירועים באופן חיובי יותר ו/או יעיל יותר. כך, פוחתים הפירושים השליליים והרגשות השליליים. כתוצאה מכך, נחווים פחות רגשות של תסכול, כעס, חרדה והאשמה והמטופלים חשים פחות צורך להתפרץ באופן אימפולסיבי.
• ניתן לספק למטופלים/מתאמנים עזרים ותזכורות לעצור לפני שמגיבים, כמו גומייה על היד, כרטיסיות תזכורת ועוד. למשל, כרטיסיית רמזור אישית נעזרת בצבעי הרמזור כדי להזכיר למטופל איך להתנהל במצבים המסוימים אותם זיהינו כ"מועדים לפורענות". ציור של רמזור יופיע על הכרטיסייה ואצל תלמידי בי"ס גם על מכשירי הכתיבה. כך יקבלו התלמידים תזכורת במהלך יום הלימודים לעצור (צבע אדום), לחשוב על פתרונות אפשריים (צבע צהוב) ולבחור את המתאים ביותר (צבע ירוק).
• במהלך האימון נבצע תרגולים כדי לבדוק את יעילות העזרים.
• טיפול תרופתי- במידת הצורך נעשית הפניה לרופא מומחה בתחום כדי לבדוק התאמה של טיפול תרופתי, כמו ריטלין ותרופות אחרות, כדי להשיג שיפור נוסף.

לבסוף, נזכור שבאימפולסיביות אפשר למצוא גם צד חיובי. לעיתים, יש מצבים בחיים בהם נדרשת תגובה מידית, תוך לקיחת סיכון בלי לחשוב יותר מדי. למשל, לקיחת סיכונים בעולם העסקים, השיווק, האומנות הכרחית כדי לעשות את קפיצת המדרגה ולזנק קדימה.