Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
ד"ר איריס ברכוז logo
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

ריטלין ADHD ובושה

ד״ר איריס ברכוז

ד״ר איריס ברכוז

פסיכולוגית חינוכית מומחית, אימון קוגניטיבי התנהגותי

ריטלין

 ריטלין ADHD ובושה

במהלך ההריונות עם 2 ילדי היה לי ברור שאני רוצה ללדת בלידה טבעית, כלומר, ללא אפידורל. הבת הבכורה נולדה בארה"ב ובשנת 1999, השנה בה נולדה, ללדת עם אפידורל בארה"ב נחשב, בחוגים מסוימים, ככישלון אימהי עוד לפני שהפכת לאמא.
ללדת טבעי זה cool, זה אמיץ, זה מראה שיש לך יכולות שלנשים אחרות אין. גם אם כואב נורא, את מתגברת, כי אפידורל מזיק לתינוקת, תרופות זה לא בריא, לא טבעי, ומה לא תעשי עבורה?

איכשהו עברנו את האירוע בשלום, אמנם בלידת ואקום בסופו של דבר, אך בלי אפידורל!!
לקראת הלידה השנייה, התכוננתי יותר, נפגשתי עם דולה (תומכת לידה) בשלב מוקדם, ועשיתי כל מה שצריך כדי להימנע מאפידורל. הפעם האירוע הסתיים בניתוח קיסרי מורכב בהרדמה מלאה. השיא היה כשהדולה הופיעה דקה אחרי שהתאוששתי (יש לה מזל שאני לא זוכרת אפילו את שמה..) והחתימה אותי על טופס כדי שלא אתבע אותה … היא הוסיפה שהיא מצטערת שהכול הסתיים באופן מביש ונוראי כל כך.
המשפט הזה שלה טלטל אותי כהוגן 'מביש ובאופן נוראי'???
מבחינתי קרה לי נס. גם אני וגם הבן נחלצנו בריאים מלידה שהסתבכה והייתי מלאה בהודיה לצוות הרפואי. אחרי הלידה, עם התינוק, הבת ובעלי, לרגע אחד לא הרגשתי בושה או אשמה, אלא רק הודיה ושמחה (וגם כאבים…). החוויה אפשרה לי לקבל פרופורציות לגבי מה חשוב ומה חשוב פחות. היא אפשרה לי להבין עד כמה קריטי לשקול בכל שלב את ה"בעד" וה"נגד" לגבי פתרונות ודרכי התמודדות ולקבל החלטה מושכלת על סמך נתונים וסיכונים.

ולמה אני כותבת את כל זה? איך זה קשור ל ADHD?

החוליה המחברת היא תחושות הבושה ואולי גם האשמה סביב קבלת טיפול בכלל ונטילת טיפול תרופתי בפרט כמו ריטלין.  כשאנו נזקקים לעזרה מופיעה תחושת בושה על כך שדברים לא "זורמים" בקלות, ושאנחנו או ילדינו זקוקים לעזרה מבחוץ כדי להתמודד.  קיימת תפיסה לה אני עדה מול מטופלים והורים לילדים ומתבגרים עם ADHD שלקיחת ריטלין היא "הוכחה" לכך שהמטופל/מתאמן או משפחתו לא הצליחו להתמודד בהצלחה עם הסימפטומים בעצמם. מופיעים חששות, שמא הם, ההורים, לא מספיק חכמים, בריאים בנפשם או מגויסים, אכפתיים ומסורים כדי להתמודד היטב עם ADHD ללא תרופות וכך גם ילדיהם.

האומנם? על מה מצביעים המחקרים?

עפ"י Carolyn Lentzsch-Parcells (הרצאה בכנס CHADD, 2020), רופאת ילדים ומשפחה אמריקאית, המתמחה בADHD, חשוב, ראשית, להדגיש עד כמה טיפול ב ADHD הוא קריטי בכל גיל. מחקרים מראים, כי טיפול משולב ב ADHD, מותאם לצרכי הילד או המתבגר, שכולל, בין היתר, הדרכת הורים, עיצוב התנהגות, טיפול תרופתי, עבודה עם הצוות החינוכי וטיפול רגשי לפי הצורך מביא לתוצאות הבאות:

  • הפחתה בהופעת דכאון, חרדה, שימוש בסמים
  • הפחתה בסיכון לכישלון בביה"ס או בעבודה
  • ירידה בסיכוי לתאונות
  • שיפור בכישורים חברתיים וביחסים בינאישיים
  • ירידה בסיכון לתמותה בטרם עת שנמצאה במחקרים כנגרמת מהסימפטומים של ADHD לא מטופל. (למשל, ללא טיפול תרופתי, אלו המאובחנים עם ADHD הם בסיכוי גבוה פי 8 להיות מעורבים בתאונות דרכים קטלניות).

עפ"י Carolyn Lentzsch-Parcells, החל מגיל 6, מחקרים מראים כי ככלל, אנשים עם ADHD מגיעים לתוצאות טובות יותר בהתמודדות עם ADHD כשתרופות הן חלק מהמערך הטיפולי. ההנחיות שנותנות האגודות השונות ברפואת ילדים בארה"ב מדגישות את הצורך בשילוב של טיפול התנהגותי, הדרכת הורים, הדרכת הצוות החינוכי וטיפול תרופתי.

העניין הוא כי מעבר לבושה שילדים והורים עשויים לבטא לגבי טיפול בכלל וטיפול תרופתי כמו ריטלין בפרט, רווחים מיתוסים שונים לגבי הטיפול התרופתי ב ADHD, למשל:

  • התרופה מסוכנת, יש לה תופעות לוואי חמורות. עפ"י lentzsch-Parcells התרופות העיקריות לADHD נמצאות איתנו כבר יותר מ 80 שנה, נחקרו רבות והן נחשבות לתרופות בטוחות. ברור שכמו עם כל תרופה, יש להיות זהירים, לקיים מעקב והשגחה כדי לבדוק את מצב תופעות הלוואי ולהיות בקשר עקבי עם הרופא המטפל. תופעות לוואי שכיחות כוללות: כאבי ראש, כאבי בטן, ירידה בתאבון, איבוד משקל, בעיה בשינה, עליה בחרדה/דריכות, חוסר מנוחה, תחושה של זומבי, מצב רוח רע, פה יבש וטיקים. תופעות לוואי אלו אמורות להצטמצם באופן משמעותי לאחר השבועיים הראשונים של הטיפול.
    לצד זאת, חשוב להבין כי יש "תופעות לוואי" חמורות להימנעות מטיפול: לחץ, התפתחות של דכאון וחרדה, דימוי עצמי נמוך, תת הישגיות בלימודים ובעבודה, מועדות להתמכרות לחומרים ועוד.
  • נשתמש בתרופה כמוצא אחרון, כלומר רק אחרי שניסינו את כל השיטות האחרות והמצב הידרדר מספיק, כך שאין ברירה.
    פניה לריטלין כמוצא אחרון עשויה לגרום להידרדרות שיהיה קשה לטפס ממנה חזרה. חשוב לזכור כי ADHD משפיע לא רק על התפקוד הלימודי, אלא על כל תחומי החיים. גם אם התלמיד או התלמידה "מסתדרים" בביה"ס וממוצע הציונים שלהם הוא בינוני פלוס, איזה מחיר הילד או הילדה משלמים על כך? אני רואה מטופלים ומתאמנים שמפתחים חרדת בחינות, חרדה חברתית, דכאון או חיים בסטרס תמידי וחשים, כי כדי להצליח בתחום אחד כמו התחום הלימודי, החברתי, תחביב כלשהו, הם תמיד חייבים לוותר על תחומים אחרים, כי לא יצליחו לשלב גם וגם. השקעה בתחום אחד שואבת כל כך הרבה אנרגיה שלא נותר ממנה כדי להשקיע בתחומים חשובים נוספים. במקרים אחרים, הילדים והמתבגרים מפתחים דימוי מוטעה ומונמך לגבי עצמם. "אם אני צריכה להשקיע פי 4 מחברותי כדי ללמוד למבחנים ובסוף מקבלת ציונים נמוכים יותר, אני פשוט פחות חכמה". מחקרים מצביעים על שילוב ערוצי טיפול כדי להגיע להצלחה, כולל הערוץ התרופתי, CBT, אימון ADHD, הדרכת הורים וכו'.
  • התרופות ל ADHD גורמות להתמכרות. כשהן ניתנות ע"י רופא כתרופות מרשם, ונלקחות לפי ההוראות הן אינן גורמות להתמכרות. להיפך, מחקרים מצביעים על כך שילדים, מתבגרים ומבוגרים שנטלו תרופות ל ADHD היו פחות מועדים להתמכר לחומרים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת ביקורת של ילדים ומבוגרים שאובחנו עם ADHD ולא טופלו תרופתית.
  • התרופה תגרום לילד או למתבגר להפוך ל"זומבי". זו לא ההשפעה המצופה מהתרופה. חשוב להבין כי תרופה מתאימה אמורה לשמור על החיות, היצירתיות, השמחה שאנו רואים בד"כ בקרב בעלי ADHD ולא להפוך את המטופלים לאדישים, חסרי אנרגיה ומכונסים מדי. המטרה היא לשפר תפקודי קשב, מיקוד, הישארות במשימה, מוטיבציה, ארגון, אימפולסיביות, היפראקטיביות, ויסות רגשי ועוד. אם קיימות תופעות לוואי לא רצויות, כולל פיתוח אדישות או אפתיות יש להחליף את התרופה. מובן, כי יש לפנות אך ורק לרופאים, נוירולוגים, פסיכיאטריים, התפתחותיים או רופאי משפחה עם התמחות מיוחדת בעלי היכרות עמוקה עם עולם ה ADHD, שמוכנים להיות בקשר ישיר ועקבי עם המטופלים.

לאור הנתונים הנ"ל עלינו, המטפלים והמאמנים, לראות את עצמינו כ"מנהלי מקרה" עם ראיית על לגבי הטיפול המשולב ב ADHD. אומנם הכלים שיש ברשותינו הם כלים מעולם ה CBT, האימון, הטיפול הרגשי ועוד, אך בגלל ערכו של הטיפול המשולב ב ADHD חשוב שנכיר את עולמות ההתערבות המשלימים כמו הטיפול התרופתי- ריטלין, ההוראה המתקנת, הריפוי בעיסוק וכו'. חשוב שנבהיר להורים או למטופלים הבוגרים יותר את חשיבות הבנת התמונה השלמה של כל מטופל ספציפי ואת חשיבות מתן המענה המדויק לצרכים הרגשיים, הלימודיים, ההתנהגותיים החברתיים ועוד.  עלינו להכיר את המיתוסים הרווחים לגבי הטיפול התרופתי, ובמקביל להעמיק עוד ועוד את הידע שלנו כדי שנוכל להנגישו להורה ולאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. עלינו להבהיר עד כמה חושב לפנות אך ורק לרופאים בעלי התמחות ייחודית לנושא ובמקביל להיות ערים לתגובות לטיפול. כמו כן, חשוב שאנו עצמינו נתקשר ישירות עם הגורמים המטפלים השונים כדי שהמטופלים יוכלו לקבל את הטיפול האופטימלי.

אם אתן/ם מטפלות/ים, מאמנות/ים, א/נשות חינוך שמעוניינות/ים ללמוד ולהרחיב את הידע והכלים לעבודה מדויקת עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD מזמינה אתכן/ם לפנות אלינו ולשמוע על הקורסים וההדרכות שלנו בטלפון: 052-8353522 או להקליק כאן

לקריאה נוספת על חרדות ADHD לחצו כאן.

שתפו חברים:



פוסטים נוספים :

קשיי שינה ו ADHD
קשיי שינה ו ADHD

קשיי שינה – סוגים, סיבות וטיפול בקרב ADHD השבוע הגיעה אלי נערה בת 17 עם ADHD לקראת צו ראשון וסיפרה על הפחד

לקריאה נוספת »

לקבלת מאמרים ומידע על השתלמויות וקורסים

דילוג לתוכן